בדיקת זכאות לדיור חלוף

1.         בפני בקשת כונס הנכסים לבחינת זכאותם של החייבים לדיור חלוף.

עיקרי העובדות הצריכות לעניין

2.         בתיק זה מבוצעים הליכי כינוס למכירתו של בית מגוריהם של החייבים, אשר עוקל בתיק ההוצאה לפועל, בגין חובותיהם כלפי הזוכה. יצויין כי בידי הזוכה גם הערת אזהרה בגין התחייבות לרישום משכנתא על הנכס כבטוחה להבטחת חובותיהם.

ביום 25.5.1997 פתח הזוכה, בנק לאומי בע"מ, תיק כנגד החייבים למימוש פסק הדין.

נכס המקרקעין עוקל וביום 22.11.2001 מונה עו"ד יששכר בר-הלל ככונס נכסים (להלן: "הכונס" או "כונס הנכסים") על זכויות החייבים בנכס הידוע כגוש 30316 חלקה 77.

ההתחייבות לרישום משכנתא לא הפכה לרישום משכנתא ולא נפתח תיק הוצאה לפועל למימוש הבטוחה.

המדובר בקרקע בשטח של כ-5 דונם על פי נסח רישום המקרקעין ועליה בנויים שני מבנים, מבנה צפוני ומבנה דרומי, כאשר המבנה הצפוני מאויש ובו מתגוררים החייבים ואילו המבנה הדרומי איננו מאויש לעת הזו.

\

חרף האמור, החייבים לא המציאו את מלוא המסמכים הנדרשים ועד לעת הזו החייבים לא הגישו לתיק שאלון ומסמכים כאמור, מלבד מסמכים בודדים בלבד ואף לא הוגשה מצידם כל בקשה בדבר הדיור החלוף ולא התאפשר לב"כ הזוכה ולב"כ כונס הנכסים להתייחס לעניין יכולתם וזכאותם הכלכלית של החייבים לדיור חלוף.

עם זאת, משהתמהמהו החייבים בהגשת הנ"ל, נקבע בפניי דיון לשם קביעת זכאותם של החייבים לדיור חלוף.

לדיון התייצב עו"ד אלרן ראניה כב"כ כונס הנכסים (להלן: "בא-כח הכונס" או "בא-כח כונס הנכסים") וטען בשם הכונס. יצוין כי עו"ד ראניה הינו עו"ד שכיר במשרדו של כונס הנכסים.

בפתח הדיון העלה החייב טענות כנגד סמכותו של עו"ד ראניה לטעון בשם כונס הנכסים. כן טען החייב כי אין לדון בשאלת היקף זכאותו לדיור חלוף, מאחר שלטענתו קיימת לו זכות מכח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, המפקיעה את תחולת סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל וממילא את האפשרות לדון ולבחון לעת הזו את היקף זכאותו לדיור חלוף.

למעשה, השאלות המרכזיות העומדות לדיון והכרעה בתיק זה הן:
האחת, האם רשאי כונס נכסים למנות בא כח לפעול במקומו לשם מימוש נכסם של החייבים?
השנייה, הנחלקת אף היא לשני חלקים, האם ניתן לדון לעת הזו בסוגית הדיור החלוף של החייבים, מקום בו החייבים טוענים לקיומה של זכות מכח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר? והאם החייבים ויתרו על זכותם על פי דין לקבלת דיור חלוף, משלא הגישו מסמכים לכך?

עיקרי טענות הצדדים

במהלך הדיון העלה החייב טענות וב"כ כונס הנכסים והזוכה השיבו עליהן וכדלהלן:

3.         סמכות בא כח כונס הנכסים

החייב טוען כי תפקידו של כונס נכסים הוא אישי, מאחר שרשם ההוצאה לפועל מקנה לכונס את כוחו באופן אישי, בהתבסס על בחינת מידת נאמנותו, מסירותו ויושרו ועל-כן הכונס מנוע מלהעביר את סמכותו לאחר ובכלל זה, מנוע הוא ממינויו של בא כח מטעמו, לשם ייצוגו בהליך, אלא אם כן אישר רשם ההוצאה לפועל מלכתחילה לכונס הנכסים לעשות כן. החייב טוען כי הואיל ובמקרה זה לא ניתן אישור מראש לכונס הנכסים למנות לעצמו מייצג, הרי שעו"ד ראניה מנוע מלטעון בשם הכונס. החייב מבסס טענתו זו גם על הכלל לפיו "אין שלוח עושה שליח".