בדיקה לפי סעיף 28ד לחוק מידע גנטי

א.         השאלה הצריכה הכרעה:

1. האם יש להורות על ביצוע בדיקה גנטית לבירור אבהות ביחס לקטין בגיל 11 שנים כבקשת אביו הרשום או שמא טובתו אינה מתיישבת עם כך?

ב.         הרקע העובדתי והדיוני הרלבנטי:

2. התובע (להלן: "האב") והנתבעת 1 (להלן: "האם") הינם בני זוג ערבים נוצרים  אשר נישאו זו לזה על פי דיני הכנסייה הקתולית ביום 10.9.99.

3. במהלך החיים המשותפים של הצדדים נולדו להם 3 ילדים: הבנות פלונית ילידת ** ופלמונית ילידת *** והבן אלמוני יליד**  (להלן יכונו יחדיו : "הקטינים").

4. הצדדים נפרדו בסוף שנת 2008, שאז עזב האב את האם שנותרה לגור עם ילדיה הקטינים (לטענתה לאחר אירועי אלימות שנקט כנגדה) ומאז 2009 מתנהלים ביניהם הליכים שונים הנוגעים לילדיהם הקטינים בבית משפט זה.

5. בתביעות הראשונות שהוגשו על ידי האם בעניין מזונות ומשמורת לא התגונן האב וניתנו כנגדו פסקי דין הקובעים את משמורת הילדים אצל האם וכן הושת עליו חיוב במזונות לפי שיקול דעתו של בית המשפט (בהיעדר הגנה כאמור).

6. בשנים 2013 – 2014 התקיימו הליכים נוספים בין הצדדים וזאת לפי החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א – 1991 במסגרת בקשות שהאם הגישה כנגד האב ובהן עתירות להרחקתו ממנה (ה"ט 30389-11-13, ה"ט 17521-02-14). יש לציין, כי כבר אז חל שינוי מהותי בנסיבות במובן זה ששתי הבנות הקטינות עברו להתגורר עם האב בעוד הקטין נותר לגור עם אמו.

7. כמו-כן, האב הגיש בשנת 2014 תביעות לביטול פסקי הדין שניתנו בענייני המזונות והמשמורת במסגרת תמ"ש 46218-02-14 ותמ"ש 46173-02-14. במסגרת בירורן של תובענות אלו ראה בית המשפט לנכון למנות אפוטרופא לדין עבור הילדים הקטינים מטעם הלשכה לסיוע משפטי ולהסמיך עו"ס לסדרי דין שאף ערכה מספר תסקירי סעד. מהכתובים והטענות באותם הליכים נחשף בית המשפט והתוודע לקונפליקט הורי קשה ביותר בין הצדדים ולפיצול במשפחה לשני מחנות: מחנה האב והבנות הקטינות השוהות עמו ומחנה האם עם הקטין. בתחילה לא היה כל קשר בין הקטינות לבין אמן והועלו טענות של הסתה של הקטינות כנגד האם ומנגד לא היה קשר בין הקטין לבין אביו. במסגרת הדיון שנערך בתובענות אלו ביום 30.6.15 עלה, כי הפירוק במשפחה (והפיצול) הינו בלתי הפיך ואף הועלו קשיים בקיום קשר בין הבנות הקטינות לבין אחיהן.