בדיקה גנטית להוכחת קשרי משפחה

לפני פסק דין של ביה"ד האזורי חיפה מיום כה כסליו תשע"ו 07/12/15 בתיק 565897/3 שעניינו ביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה של קטין וקביעה שהצדדים אינם נשואים ואין צורך בעשיית גט לחומרא. בחלק האופרטיבי של פסק הדין נכתב:

א.       אין מניעה מלבצע בדיקה להתאמת רקמות לבנה של האישה, שכן כל תוצאה שהיא לא תפגע במעמד ההלכתי של הילד.

ב.       האיש והאשה אינם נשואים זה לזה ואינם חייבים בגט פיטורין, ובנסיבות המיוחדות שלפנינו אין לחייבם אף בגט לחומרא ולרווחא דמילתא.

ג.       החלטה זו הינה בכפוף לאישורו של נשיא בית הדין הרבני הגדול הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א.

אקדים את הבסיס החוקי שעל פיו לפי הנראה ניתן פסק הדין והועבר לאישורי.

לפי סעי' 28 ה. (א) לחוק מידע גנטי:

(1) ראה בית המשפט, בעצמו או לפי טענתו של בעל דין, ולאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו בעניין, כי ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו לפי דין תורה לנישואין של קטין, חסוי, לרבות חסוי שהוא עובר, או פסול דין, עקב חשש לממזרות לפי דין תורה, יפנה לנשיא בית הדין הרבני הגדול לקבלת חוות דעתו בעניין החשש האמור ובדבר האפשרות לערוך את הבדיקה באופן שימנע את הפגיעה; הפנייה תיעשה בלא ציון שמות ופרטים מזהים;

(2) נשיא בית הדין הרבני הגדול יעביר את חוות דעתו כאמור בפסקה (1) ליועץ המשפטי לממשלה; היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יביא לפני בית המשפט את עמדתו בעניין לאחר שקיבל את חוות הדעת האמורה;

לפי סעי' 28 יד לחוק הנ"ל

(א) על אף הוראות סעיף 28א, רשאי גם בית דין דתי, בעניין שבסמכותו על פי כל דין, ליתן צו לעריכת בדיקה בעניין שנדון לפניו, אם כל הנבדקים נתנו את הסכמתם לבדיקה לפי סעיף 28ב והתקיימו כל התנאים האמורים בפרק זה; כל ההוראות החלות על בית המשפט ועל קביעותיו לפי פרק זה יחולו על בית הדין הדתי.

(ב) צו לפי סעיף קטן (א) יינתן באישור מראש של ראש בית הדין הדתי הדן בעניין.

בפרק ההגדרות, ראש בית הדין הדתי, לעניין יהודים – נשיא בית הדין הרבני הגדול.

פרטי המקרה כפי שהם בפרוט' הדיון ובפסק הדין

המבקשים בבית הדין הרבני, נישאו כדמו"י ביום 17/07/05 והתגרשו ביום 19/02/06, לאחר כחצי שנה חודש הקשר, וביום 03/08/07 נולדה הקטינה נשואת פסק הדין.

ביום י"ח סיון תשס"ט נתנה חוות דעת כב' נשיא ביה"ד הגדול לפנים הגרש"מ עמאר שליט"א, במענה לפניית ביהמ"ש לענייני המשפחה שדן בבקשת הצדדים להתיר ביצוע בדיקה גנטית. כב' הנשיא לפנים כתב שיש לברר תחילה את מעמדם של הצדדים לאור ההלכה של "מחזיר גרושתו", כדי לקבוע את המשמעות ההלכתית של חזרת הצדדים לחיים משותפים, ורק לאחר מכן לדון בבקשה לביצוע הבדיקה.

לאור חוות הדעת, התקיים דיון נוסף בביהמ"ש ביום ג' ניסן תשע"ה 23/03/15 והצדדים הגיעו להסכם שאושר בו במקום. בפרוט' הדיון (עמ' 17 מול שו' 12–13 ועמ' 18 מול שו' 8), הצדדים הסכימו שתיערך פניה לביה"ד הרבני לבירור מעמדם האישי לאור הנ"ל. בהסכם בסעי' 9-11 ו 16 יש התייחסות לאפשרות שביהמ"ש יאשר את ביצוע הבדיקה. ב"כ היועהמ"ש לממשלה שנכח בדיון עמד על כך שתישמר לו הזכות להתנגד לביצוע הבדיקה בקטינה לאחר הבירור בביה"ד הרבני (בפרוט' הדיון עמ' 18 מול שו' 30-33 ועמ' 19 מול שו' 8).

אם הקטינה הגישה תביעה לבירור שאלת מחזיר גרושתו בביה"ד האזורי, המשיב שככל הנראה סבר שמדובר בתביעה להכרת אבהות, התנגד לבקשה והפנה לכתב הגנה שהגיש לביהמ"ש במענה לבקשה של האם שם.