בדיל גלית נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע

פסק דין

1.בהחלטה מחודש מאי 2008 דחה פקיד תביעות אימהות את תביעתה של הגברת גלית בדיל (להלן: "התובעת") לתשלום דמי לידה, מהטעם שלא התקיימו יחסי עובד - מעביד בינה ובין מעסיק בשם חברת "ביג סי בע"מ" בתקופה שקדמה ללידת בנה בתאריך 1.7.07, כטענתה.

2.בעקבות ההחלטה הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה, אשר במסגרתו טענה תובעת כי - בטעות יסודה.

כך טוענת התובעת כי הועסקה על ידי חברת "ביג סי בע"מ" ומילאה תפקיד מגוון הכולל טיפול בעניי כספים, עבודות משרדיות וניהול קשר מול בנקים, רואי חשבון וספקים. לפי גרסת התובעת, היא עובדת בחברת ביג סיג במתכונת של 7 ימים בשבוע, בין השעות 08:30 ועד 15:00 לערך, תמורת שכר חודשי של 3,500 ₪.

3.אליבא הנתבע, דין התביעה להידחות מנימוקיו של פקיד התביעות.

4.אין חולק כי "ביג סי" הינה חברה בע"מ, בבעלות ובניהולו של בעלה של התובע, מר אלעד בדיל.

משכך ובהתאם להלכה הפסוקה, נדרש בית הדין לבחון בקפידת יתר את טענתה של התובעת לקיומם של יחסי עובד מעביד, שעה שהטוענים לקיומם של יחסים אלו הם צדדים קרובים (ראה: דב"ע לג/108-0 המוסד לביטוח לאומי נ' שרה כץ פד"ע ה 31).

במסגרת בחינה זו, על בית הדין לשאול את עצמו אם הצגתו של מבוטח כעובד של קרוב משפחה או חברה בבעלותו של קרוב משפחה, היא אכן הצגה אמיתית המשקפת את המציאות כהווייתה (ראה: עב"ל 20182/97 גרוסקופף נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד 97)

5.את הדיון בפסק דין זה, מבקש אני לפתוח בהודאת התובעת בפני בית הדין, לפיה היא המשיכה בעבודתה גם תוך ובמהלך חופשת הלידה.

לעניין זה, נחקרה התובעת והשיבה כדלקמן:

"ש.בתדפיסים שצרפת לנו, אני מבינה שבחופשת הלידה המשכת באותו תפקיד שעשית?

ת.כן. " עמוד 5 לפרוטוקול הדיון מתאריך 11.5.10, בשורות 24-25.

6.לכאורה, הודאה זו לכשעצמה שוללת את זכותה של התובעת לקבל כפל הכנסות בדמות שכר עבודה ודמי לידה בעבור התקופה בה היתה אמורה לשהות בחופשת לידה.

7.זאת ועוד. מהעדויות שבפני לא הוכח כי התובעת הייתה במעמד של "עובדת" בחברת "ביג סי" בע"מ, לפני הלידה או בסמוך לה, מהנימוקים הבאים.

8.כמצוין לעיל, טענה התובעת כי הועסקה כעובדת של חברת ביג. סי בע"מ (להלן: "החברה"). חברה אשר הוקמה על ידי בעלה של התובעת אשר הינו בעל המניות ומנהל החברה.

9.בעדותו סיפר בעלה של התובעת, כי לתובעת לא היה תפקיד מוגדר ותחומי אחריות ברורים בחברה. בהקשר זה נשאל מר בדיל והשיב:

"היא עשתה את הפעילות שעשתה, לא זוכר בדיוק אם זה להכין קופה או מה. היא עזרה במה שהיא יכלה ואני גרעתי מדברים שאני טיפלתי בהם וטיפלתי בדברים שהיא עשתה, מה יכולתי לעשות? אין לי זיכרון מלא וברור." עמוד 6 לפרוטוקול עדותו של מר בגדיל מתאריך 11.5.10, בשורות 28-32.

10.לא הוכח כי לתובעת שולם שכר בפועל והתובעת לא יכלה לספר מהו גובה שכרה. בהקשר זה מבקש אני להביא מעדותה של התובעת אשר נשאלה והשיבה:

"בגלל שאנחנו עסק משפחתי, אני עושה את שלי, אני סומכת על בעלי שהוא עושה את העבודה, הייתה הערכת שכר, אני לא חיה מהשכר הזה. יש לנו כיס משותף, זו הערכה של תפקיד וכך נקבע השכר" עמ' 5 לפרוטוקול מיום 11.5.10 שורות 1-3.

למותר להוסיף כי תנאי מהותי בעת שנדרש בית הדין לשאלה אם אכן התקיימו יחסי עובד מעביד בין מי שטוען לקיומם של יחסי עובד מעביד לבין חברה שבבעלות קרובו, להצביע על ביצוע עבודה בתמורה לשכר.