בדיחי נ' מדינת ישראל

פסק דין

ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתעבורה בתל אביב יפו כב' השופט מ, דבורי לאחר שמיעת ראיות הרשיע את המערער בנהיגה תחת השפעת אלכוהול בניגוד לתקנה 26(2) ל-ת.ת.

זאת לציין כתב האישום האשים את המערער בנהיגה בשכרות אשר ייסדה את עצמה על בדיקת ינשוף שקבעה שבליטר אוויר נשוף מריאותיו של המערער נמצאו 495 מיקרוגרם אלכוהול.

בית משפט קמא מנימוק שאיננו רלוונטי לדיון עתה, זיכה את המערער מאותה נהיגה בשכרות על סמך בדיקת הינשוף אך בחר להרשיעו על סמך מצבור ראיות אחרות בהן כשלון בדיקת מאפיינים התרשמות שוטר ואי אמינות גרסתו של המערער.

בסופו של יום גזר לו ביהמ"ש קמא למערער עונשים שונים בהם ועל כך הערעור פסילה בפועל 11 חודשים.

בא כוח המערער אינו מסכים עם ההרשעה ואינו מסכים לגזר הדין, כאמור.

לענין ההרשעה, טוען ב"כ המערער שבית משפט קמא לא יכול היה להרשיע על סמך בדיקת המאפיינים משום שזו איננה קובעת חד משמעית שהמערער אכן היה נתון תחת השפעת אלכוהול. אני סובר שב"כ המערער צודק.

בית משפט קמא קיבל לידיו דוח מאפיינים אשר ייסד עצמו על מספר בדיקות. בדיקה של הבאת אצבעות לאף, בה הצליח המערער. בדיקה של ספירת צעדים, בה הצליח המערער. המערער נכשל במאפיין אחד של התנדנדות בהליכה שהוא כשלעצמו, מאפיין המבוסס בעיקר על התרשמות סובייקטיבית של שוטר שבקלות ניתן לטעות בה, בודאי כאשר השוטר בעדותו ובדוח המאפיינים הכתוב, אל ציין באיזה מרחק היתה ההליכה, האם הרצפה היתה ישרה או עקומה (מושאל ממקום אחר).

בית משפט אחר התיחס לנקודות נוספות, אי אמינותו של המערער בגרסאותיו המשתנות ולזה השאלה נשאלה אם בקבוק בירה, או כוס בירה, או שני שליש כוס וכיו"ב, וכן מסתמך על בחינה סובייקטיבית נוספת של השוטר, ריח אלכוהול מפיו של המערער, אך אני סובר שכלל הנסיבות שפורטו לעיל אינם מאפשרים הרשעה מעבר לכל ספק סביר, ומשכך כאמור מחמת אותו ספק, מצאתי לקבל את הערעור ולזכות את המערער.

ניתנה והודעה היום ט"ז אלול תשע"א, 15/09/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: כנרת גולן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: