בדארנה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 5.9.12 (להלן- הוועדה) שניתנה במסגרת ענף נכות כללית, לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק). בהחלטתה קבעה הוועדה למערער נכות זמנית בשיעור של 36% בגין התקופה שמיום 1.7.11 ועד ליום 31.3.13 (להלן – ההחלטה).

רקע עובדתי

2.ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער ביום 27.8.10 נכות זמנית בשיעור 100%, בגין לימפומה ממאירה, לפי סעיף ליקוי 1(3)(ב) בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן – התוספת).

3.ביום 10.5.12 התכנסה שוב הועדה הרפואית מדרג ראשון לדון בעניינו של המערער, וקבעה לו נכות זמנית בשיעור של 36% החל מיום 1.7.11, כאשר נכות זו מורכבת מהנכויות הבאות:

(א)20% נכות בגין לימפומה ללא טיפול, לפי פריט ליקוי 2(ב) לתוספת מותאם.

(ב)20% נכות בגין דכאון , לפי פריט ליקוי 34(א)(3) לתוספת, מיום 1.7.11 ועד ליום 31.3.13.

(ג)10% נכות בגין ליקוי ראיה לפי פריט ליקוי 52(1)(ג)(3) לתוספת שבתקנות.

4.המערער הגיש ערר על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון לוועדה הרפואית לעררים, אשר התכנסה לדון בעניינו ביום 5.9.12 והחליטה להותיר את קביעות הועדה מדרג ראשון על כנן.

טענות הצדדים

5.יובהר כי המערער טוען רק כנגד החלטתה של הועדה כמפורט בסעיף 3(א) לעיל, שקבעה את דרגת הנכות בגין הלימפומה ללא טיפול, לפי פריט ליקוי 2(ב) לתוספת מותאם, בשיעור של 20%.

טענות המערער הן:

(א) הוועדה חרגה מסמכותה בכך שקבעה למערער דרגת נכות לפי מבחן מותאם למחלת האנמיה, בהתבסס על סעיף ליקוי 2(ב) לתוספת, בעוד שלמחלה ממנה סובל המערער, לימפומה ממאירה עם סימנים כלליים, קיים סעיף ליקוי ספציפי -סעיף 1(3)(ב) לתוספת.

(ב)החלטת הוועדה אינה מנומקת ובפרט לנוכח הסטיה מפריט הליקוי הספציפי התואם את מצבו הרפואי של המערער וקביעת סעיף ליקוי מותאם.

(ג)הוועדה לא התייחסה למסמכים רפואיים שהוגשו לעיונה ביום 5.9.12 אבחון של ד"ר מגמסה אברהים, רופא א.א.ג וסיכום ביקור מבי"ח רמב"ם מיום 2/9/12. במסמכים אלו ישנה התייחסות לתלונותיו בדבר ירידה במשקל, הזעות לילה וחום, תלונות שהוועדה התעלמה מהן.

(ד)הועדה דחתה הערעור משיקול זר הנוגע לגובה הכנסתו מעבודה.

6.מנגד טוען המשיב אלה:

(א)היועץ האונקולוגי עימו התייעצה הוועדה קבע שהמערער סובל מלימפומה בעלת פרוגנוזה טובה במעקב בלבד. הרופא האונקולוג לא אבחן את המערער כסובל מלימפומה ממאירה ועל כן לא ניתן להעניק לו נכות על פי סעיף ליקוי 1(3)(ב) לתוספת.

(ב)החלטת הוועדה מנומקת ומפורטת כנדרש ואין היא מחוייבת להתייחס לכל מסמך ומסמך הנמצא בתיק הרפואי של המערער.

(ג)על פי החוק והתקנות שהותקנו בעטיו, הזכאות לקצבת נכות כללית כפופה למבחן ההכנסות, כך שאם למערער יש הכנסות גבוהות הוא לא יהיה זכאי לקצבת נכות למרות שהוא עונה על התנאי רפואי ועל אי כושר.