בגדדי שבילי נ' פלד ואח'

החלטה

בפני תביעה למתן סעד הצהרתי בדבר זכויות חזקה ושימוש במקרקעין, ומתן צו עשה המורה למשיבה 1 ו/או מי מטעמה להימנע מלהיכנס לתחומי המקרקעין בהם מחזיקה המבקשת.

המבקשת והמשיבה הינן דיירות מוגנות המחזיקות ומתגוררות במתחם מקרקעין בן כ- 2.6 דונם ברחוב הירקון בתל אביב, ואשר הבעלות בו נתונה לעיריית תל אביב. מאז פטירת בעלה של המבקשת, הוא גם אחיה של המשיבה 1, ניטשות מחלוקות רבות בין הצדדים בכל הנוגע לעיזבון המנוח ובהן גם הזכויות להחזיק במתחם בו הפעיל המנוח עסק במשך שנים רבות.

במוקד המחלוקות טענת המבקשת לחלוקה מוסכמת ובפועל של החזקה במתחם כך שרובו המכריע הוחזק על ידי המנוח ולכן, כיורשת בלעדית שלו, לה גם זכויות החזקה. המשיבה מאידך טוענת שלא הייתה כל חלוקה שכזו ולה, למשיבה, הזכות לחזקה בחלק שווה של המתחם.

בהסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים נקבע שפסק הדין יינתן על בסיס כתבי הטענות וסיכומים בכתב, אך משהתברר כי לא ניתן לזהות את חלוקת המקרקעין כדבעי, והתשריטים שהוגשו אינם מאפשרים זיהוי ברור כנדרש בתקנה 82 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תתמקד החלטה זו בהכרעה במחלוקות שנתגלו ולאחר מכן, על בסיס הקביעות בהחלטה, תינתן לצדדים ארכה להגיש תשריטים מתאימים.

העובדות

במוקד המחלוקת נשוא המרצת פתיחה זו עומד מתחם מקרקעין בשטח כולל של 2,677 מ"ר ברחוב הירקון בתל אביב, מגרש הרשום כחלקות 85 ו-95 בגוש 7299 (להלן: "המתחם").

המשיבה 2, עיריית תל אביב (להלן: "העירייה"), הינה הבעלים הרשום של המתחם ואילו הן המבקשת, גב' לודמילה בגדדי שבילי (להלן: "לודמילה") והן המשיבה 1, גב' תמר פלד (להלן: "תמר") הינן דיירות מוגנות המחזיקות במתחם.

במתחם מבנים שונים ובהם, בחלקה 85, גם בית מגורים בשטח של כ- 82 מ"ר, בו מתגוררים תמר וב"ב (להלן: "דירת תמר"); ובית מגורים נוסף בו מתגוררים לודמילה וב"ב (להלן: "דירת לודמילה").

המקור לזכויות הצדדים אירועים שהורתם עוד בימי קום המדינה. אי אז, בסמוך להכרזה על הקמתה של מדינת ישראל, פלשו למבנה במתחם המנוחים אברהם ואסתר בגדדי שבילי ז"ל (להלן: "ההורים") ועמם ארבעת ילדיהם, בנימין ז"ל, פנחס ז"ל, רחל ותמר (שתיהן יבל"א).

בחלוף השנים עזבו את המתחם פנחס ז"ל, רחל ותמר, כך שבנימין ז"ל נותר לדור במקום לבד עם ההורים, אשר שניהם נפטרו בשנות ה- 70. תמר עצמה נשאה ועזבה את המתחם אך לאחר גירושיה חזרה להתגורר במתחם עם 2 בנותיה, כך שבמחצית שנות ה-80 התגוררו והחזיקו במתחם בנימין ז"ל וכן תמר ושתי בנותיה. באותן שנים כלל המתחם מבנה למגורים וכן עסק בשם "היוצר" למוצרי בטון דקורטיביים (להלן: "העסק") אשר לצרכיו נבנו במתחם מבנים נוספים, כגון משרד ומחסנים.

שנים רבות התנהלו התדיינויות בין ההורים, בנימין ותמר לבין העירייה בכל הנוגע לזכויות במתחם.

בנימין בקש שהבעלות במתחם תירשם על שם ההורים, תמר והוא עצמו. לשם כך הגיש בנימין שני "תזכירי תביעה" מיום 20.1.85 (נספחים ד/1 ו- ד/2 לה"פ) ובהם טען כי ביחס לחלקה 85 יש לרשום הבעלות על שם ההורים (1/4), על שם תמר (1/4) ועל שמו (1/2); וביחס לחלקה 95 טען שהבעלות כולה שלו.

העירייה מצידה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשנת 1985 תביעה לרישום הבעלות ולהסדר הזכויות במתחם (ת.א. 443/85). התביעה הוגשה על ידי העירייה כנגד בנימין וכנגד תמר. בירור התביעה נמשך כ-6 שנים עד שביום 20.6.91 אישר בית המשפט הסדר פשרה אליו הגיעו הצדדים (להלן: "הסדר הפשרה").

בהסדר הפשרה נקבע כי הבעלות הבלעדית במתחם כולו נתונה לעירייה, ואילו בנימין ז"ל ותמר הוכרו כמי שמחזיקים במתחם במעמד של דיירים מוגנים ויהיו זכאים לפיצוי אם ידרשו על ידי העירייה לפנות את המתחם.

כיוון שהתביעה בהמרצת פתיחה זו מתייחסת גם לזכויות בחלקות נוספות, חלקות 84 ו- 86 בגוש 7229 (להלן: "החלקות הנוספות"), יש לציין שהסכם הפשרה איננו מקנה זכויות כלשהן בחלקות הנוספות לבנימין ז"ל או תמר, וכך הגדרת "המתחם" לעיל איננה כוללת את החלקות הנוספות.

בשנת 1995 הכיר בנימין ז"ל את לודמילה, נוצר ביניהם קשר ולודמילה עברה להתגורר עם בנימין במתחם. בשנת 2001 אף נשאו לודמילה ובנימין. למרבה הצער, מספר שנים לאחר מכן, ביום 23.8.05, נפטר בנימין. כך נותרו להתגורר במתחם לודמילה ותמר וב"ב.

עוד בטרם פטירת בנימין, וביתר שאת לאחר הפטירה, החלו התדיינויות בבתי המשפט בקשר עם הזכויות במתחם.

בשנת 2002 הגישו שלושת ילדיו של פנחס בגדדי שבילי ז"ל תביעה נגד בנימין ז"ל, תמר ולודמילה ובה עתרו להכיר בהם כבעלי זכויות במתחם (ת.א. 210908/02 בבימ"ש השלום בתל אביב; דנה שביט ואח' נ' לודמילה ואח'). התביעה התבררה בערכאה ראשונה, לאחר מכן בערכאת הערעור, ולבסוף נדחתה בפסק דין מיום 3.5.10 (נספח 18 לסיכומי תמר).

לודמילה הגישה בקשה לקיום צוואת בנימין ז"ל. תמר וכן אחותה, רחל אקרלינג, הגישו התנגדות לקיום הצוואה והמחלוקות התבררו בבית המשפט לענייני משפחה (ת.ע. 107590/95). בפסק דין מיום 29.4.10 התקבלה התנגדות; אך בפסק דין מיום 10.11.11 (עמ"ש 11737-07-10) נקבע כי "פסק דינו של בית משפט קמא יבוטל ויינתן צו לקיום הצוואה" ועוד נקבע בפסק הדין בערעור כי ככל שתשלם העירייה כספים בגין זכויות בנימין ז"ל במתחם, יועברו 12% מהכספים במישרין לשלושת אחיו של בנימין ז"ל (תמר, רחל אקרלינג ויורשי פנחס בגדדי שבילי ז"ל) בחלקים שווים.