בג"ץ 9485/16, אנס אבראהים שדיד ואח' נ' המפקד הצבאי לאזור ואח'

העותרים הם עצירים מינהליים שובתי רעב. העותר 1 נעצר לאחר שנוכח המפקד הצבאי כי נשקפת ממנו סכנה לביטחון האזור נוכח חשדות למעורבות בפעילות טרור אלימה. בעניינו של העותר 2 הוצא הצו לאחר שהמפקד הצבאי השתכנע כי הוא מסכן את ביטחון האזור נוכח חשד לפעילות בארגון הג'יהאד האיסלמי הפלסטיני (גא"פ), לשיתוף פעולה עם פעילים נוספים בארגון, למעורבות בהנעת פעילות חבלנית ולתכנון פיגוע עובר למעצרו. צווי המעצר היו בתוקף עד לסוף חודש ינואר ולתחילת חודש פברואר 2017. כעת מצויים העותרים ביום ה-78 לשביתת הרעב שבה פתחו. חוות דעת רפואיות קודמות לימדו כי שניהם בסכנה ממשית לסיבוכים רפואיים בלתי הפיכים ולמוות. על רקע מצבם הרפואי – צווי המעצר המינהלי בעניינם של העותרים הותלו (בג"ץ 8940/16 מוחמד נ' מפקד צבאי לאזור (21.11.2016) (להלן: עניין מוחמד)). 

2. נכון למועד זה מאושפזים העותרים בבית החולים "אסף הרופא" שלא תחת משמורת שב"ס, והם זכאים לביקור לפי הנהלים המקובלים. בעתירה קודמת ביקשו העותרים העברתם לבית חולים ברמאללה. בית משפט זה מצא כי אין מקום להעמיד את חיילי צה"ל במצב של סיכון בעת מעצר מחודש על ידי יציאה מחוץ לשטח המדינה, וביקש לבחון את ההיתכנות להעבירם לבית חולים במזרח ירושלים. העותרים סירבו לכך, ובנסיבות אלו נדחתה העתירה וצווי המעצר הוסיפו להיות מותלים (בג"ץ 9135/16שדיד נ' מפקד צבאי לאזור (1.12.2016) (להלן: עניין שדיד)).

3. כשבוע לאחר מתן פסק הדין בעתירה הקודמת הגישו העותרים עתירה נוספת שבה נטען כי חלה החמרה נוספת במצבים, והוא כעת "קריטי". העותרים גורסים כי במצב דברים זה אין הם מהווים סיכון לעת הזו ולא יהוו סיכון גם בעתיד – ומשכך מעצרם המינהלי (המותלה) אינו מוצדק ויש להורות על ביטול צווי המעצר.

4. העתירה נקבעה לדיון דחוף למחרת היום. ביקשנו כי תגובת המדינה תוגש עובר לדיון ושאליה תצורף גם חוות דעת רפואית עדכנית. נותן חוות הדעת, ד"ר שרף, מסר בה כי הוא מתקשה ליתן חוות דעת אובייקטיבית "לגבי מצבם הרפואי האמיתי של שובתי הרעב" (ההדגשה במקור), וזאת בשל כך שהעותרים מסרבים לבדיקה גופנית, ניטור ומתן טיפול. לפיכך מבוססת חוות הדעת על תלונותיהם של העותרים וההתרשמות מהם. מפאת חשיבות הדברים לענייננו נביא את דברי ד"ר שרף כלשונם:

"ביום שישי האחרון עלה הרושם כי אנו נתונים למניפולציה מצד שובתי הרעב ולא ברור לחלוטין האם ובאיזה אופן שביתת הרעב מקוימת.

רושם זה עלה לאחר שאחד השובתים נטע בנו רושם מסוים לגבי מצבו הקוגניטיבי שהשתנה מקצה לקצה מיד כשרצינו להתחיל אצלו טיפול.

בנוסף נמצאו בסמוך למיטתו מצרכי מזון ושתיה שמחזקים הרגשה זאת. קיימת בנוסף התלבטות לגבי כמות השתן האמיתית שנתנו.

גם שובת הרעב השני התנהג בצורה מסוימת ושינה את התנהגותו.

בהיותנו מוסד רפואי ולא גוף אחר, ושובתי הרעב בהגדרתם כרגע הם ככל מאושפז אחר, בחלק גדול מן הזמן כולל ביקורי קרובים וכד... [כך במקור] אין לנו פיקוח על מה שקורה שם.

כתוצאה ממה שמתואר למעלה נסדק האמון השורר בין רופא למטופל כאשר המטופל מנסה להוליך שולל את מטפלו.

היות שאינני שוטר ואין זה מתפקידי לעקוב או לחקור מטופלים, ע"מ שאף אחד לא יפגע ושחוות הדעת תשארנה אובייקטיביות ביקשתי כבר ביום שבת לשחרר אותנו מהטיפול בהם.

לגופו של עניין, אחמד [העותר 2] להערכתי בהכרה מלאה מבין את הנאמר עונה לעניין חיוני אך עם כל ההשגות שכבר ציינתי.

אנס שדיד [העותר 1] להערכתי מבין, מגיב באופן חלקי, חלש מאוד נראה פחות טוב.

כל מה שנאמר כאן בצמוד לאורך שביתת הרעב וללא יכול [כך במקור] התרשמות אחרת".