בג"ץ 4335/15 העמותה לבריאות נפש מיטיבה בישראל ואח' נ' שר הבריאות ואח'

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: 

• עתירה זו מעלה סוגיה רגישה וחשובה, היורדת לשורש רפואי ואנושי, היא הרפורמה בטיפול בבריאות הנפש, שהייתה בדיונים לאורך שנים רבות, לרבות בשאלה אם לטפל בה בחקיקה או בדרך אחרת. בסופו של דבר הוחלט על צו לפי סעיף 69 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994, צו שנחתם ביום 29.5.12, והרפורמה נכנסה לתוקף ביום 1.7.15. אציין כבר כאן, כי במהות עסקינן בעתירה ציבורית, ועל כן העותרים 9-5 שענייניהם הפרטניים שונים יוותרו כעותרים כמדגימים סוגיות רלבנטיות, אך לא נעסוק בהכרעות אינדיבידואליות לעניינם, שמקומן בהליכים פרטניים.

• העתירה אינה תוקפת את עצם צו הרפורמה, שהעבירה כמות שהוא את נושא בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים, אלא תחומים שונים ביישומו. על כן לא נידרש לטענת השיהוי שהעלתה המדינה, שהיתה רלבנטית אילו נתקפה הרפורמה כשלעצמה.

• נושא מרכזי שבו התמקדו העתירה וגם הדיון בפנינו הוא הטענה, כי בעקבות הרפורמה ישנה נסיגה בהיקף הטיפול הניתן למבקשי סיוע בתחום בריאות הנפש, שכן – כנטען – הטיפול ניתן רק למי שמצויים בקטגוריה הרפואית קוד "F", הכוללת אבחנה פסיכיאטרית, ואילו מי שמצויים בקטגוריה קוד "Z" שבעבר, כך נטען, טופלו בתחנות בריאות הנפש של משרד הבריאות אינם מטופלים עתה בקופות החולים. נטען כי ישנה בעקבות זאת ירידה בפניות לתחנות בריאות הנפש. מטעם המדינה נטען כי יש גידול בפניות, וכי הנושא במעקב של ועדת משנה פרלמנטרית. הוטעם שוב ושוב, כי "הזכאות לשירותים בתחום בריאות הנפש, לאחר כניסת הרפורמה לתוקף, מבחינת תוכן הסל, היקפו ותנאיו, נשארה כשהיתה ערב הרפורמה" (פסקה 28 לתגובת המדינה). ספציפית, הוסבר מפי בא כוח המדינה ומפי ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות ד"ר ט' ברגמן-לוי כי קוד "Z" עניינו "מצבי חיים", מצוקות המהוות סיבה לפניה לקבלת טיפול והשלכותיהן הנפשיות (פסקה 38 לתגובת המדינה), ולא אבחנה הנכללת בסל שירותים (פסקה 40), ואם היו מטפלים שנהגו אחרת וראו זאת כאבחנה, לא היה הדבר כתקנו (פסקה 43). לשיטת המדינה כאשר ישנה אבחנה בפני עצמה היא באה ממילא בקטגוריה "F". עוד נטען, כי עד היום, מאז ההעברה ב-11.7.15 התקבלו פחות מ-100 פניות תלונה, בעוד שמספר המבוטחים הרלבנטיים שהועבר הוא 60,000.

• שמענו את באי כוח קופות החולים, ולא נאריך כאן בפירוט דבריהם.

• מה שהיינו מבקשים לדעת לגביו יותר הוא השאלה, האין מטופלים אשר "נופלים בין הכסאות", כלומר, האם החוליה שבין תחושות המביאות אדם למחוזות בריאות הנפש לבין מתן הטיפול לאחר אבחנת קוד "F" היא מוסדרת כדבעי. השאלה היא עובדתית; האם אנשים שטרם אובחנו, או אולי אף לא יאובחנו, כבאים בגדרי קוד "F", והחשים מצוקה מטעמים כאלה או אחרים, יש להם כתובת טיפולית על פי המצב המסגרתי החדש, בדומה למה ששרר - כנטען מפי העותרים - בעת שהיה הנושא באחריות משדר הבריאות. בנושא זה חלוקות הדעות העובדתיות, ולטענת העתירה (ובאולמנו היו גם נציגים מתחום הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית) יש "נפילה בין הכסאות", מה שאין כן לטענת המדינה.

• ניתן היה לכאורה להציע מחיקת העתירה כדי שהדברים ייבחנו כראוי על ציר הזמן – לפי שעה חלפו אך תשעה חודשים מכניסת הרפורמה לתוקף; ועסקינן, במובהק, בשאלות יישומיות שהמענה להן הוא בידי משרד הבריאות כמאסדר (רגולטור) המפקח על הקופות, ויש לברך גם על הפיקוח הפרלמנטרי. עם זאת, נוכח רגישות הנושא והרצון לסייע ככל הניתן כי ההלכה והמעשה, המישור המשפטי שלכאורה ברור בנידון דידן (ה"סל" שהיה הוא הוא הקיים גם כיום) והמציאות בשטח, יהיו תואמים – החלטנו לבקש עדכון מפורט מן המדינה בליווי תצהיר עד סוף ספטמבר 2016. זאת – לרבות בנושא שתואר מעלה ובנושא העברת המידע הנזכר בעתירה ובתגובות. העותרים והקופות יוכלו להגיב תוך 15 יום נוספים. בעקבות זאת נחליט באשר להמשך הטיפול בעתירה.

           ניתן היום, ‏כ"א באדר ב התשע"ו (‏31.3.2016).