בג"ץ 3390/15 א.י.ש. נ' סגן שר הבריאות

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

א.             עתירה זו מעוררת דאבון לב. העותר הוא ניצול שואה ואיש מבוגר. רעייתו המנוחה הלכה לעולמה במרכז הרפואי "שיבא" (להלן ביה"ח) ביום 17.5.12, לאחר אשפוז בן מספר ימים. הוא סבור – ואנו מאמינים כי הוא מאמין וכי העתירה באה מנהמת ליבו – כי היא נפטרה בשל רשלנות של גורמי הטיפול בבית החולים, וכי בית החולים ומשרד הבריאות לא חקרו כדבעי את הפרשה. דרישתו היא הקמתה של ועדת בדיקה לפי סעיף 21 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 (להלן החוק).

רקע והשתלשלות העניינים

ב.             ביום 8.6.12 פנה העותר לסגן שר הבריאות, מר יעקב ליצמן (להלן המשיב). במכתבו הלין העותר על הטיפול הרפואי שניתן למנוחה בביה"ח וביקש מהמשיב לבדוק את הסוגיה. תלונתו של העותר הועברה לטיפולו של נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואיים במשרד הבריאות, פרופ' חיים הרשקו (להלןהנציב). לצורך בירור תלונתו של העותר פנה הנציב לסגן מנהל ביה"ח, פרופ' ולדן, לשם קבלת התייחסותו לפניית העותר, לרבות קבלת גיליון אשפוז רלבנטי.

ג.              ביום 6.8.12 העביר פרופ' ולדן לנציב את התייחסותו לתלונת העותר. במכתבו ציין כי מסיכום המחלה עולה שהמנוחה סבלה מאי-ספיקת כבד סופנית, וכי להערכתו הטיפול בה היה מסור ומיומן. למכתבו צירף את סיכום המחלה של המנוחה, וכן מכתב התנצלות של מנהל המחלקה בביה"ח בה אושפזה המנוחה.

ד.             לאחר קבלת ההתייחסות כאמור, השיב הנציב לעותר ביום 13.8.12. הנציב ציין במכתבו כי לא נראה שנפל פגם בהחלטות הטיפוליות אשר התקבלו על ידי הצוות בביה"ח. עוד קבע, כי נראה שהצוות נכשל בהעברת המניעים העומדים מאחורי החלטות אלה לבני משפחת המנוחה. בהמשך, התקבלו פניות נוספות של העותר בלשכת המשיב וכן במשרד הנציב. פניות אלה נענו על ידי הנציב ביום 24.1.13 וביום 28.2.13. בתשובותיו חזר הנציב על מסקנתו כי לא נמצא אישוש לטענת העותר בדבר רשלנות הצוות הרפואי.

ה.             ביום 25.2.13 פנה בא-כוח העותר למנכ"ל משרד הבריאות בבקשה כי תוקם ועדת בדיקה לעניין נסיבות מותה של המנוחה. עוד פנה העותר לנציב ביום 5.3.13. במכתבו של העותר נכתב בין היתר, כי "בושה למשרד הבריאות שמחזיקים כמוך". ביום 17.3.13 פנה הנציב לבא-כוח העותר והודיע כי פנייתו של העותר מיום 5.3.13 אינה מאפשרת לו להמשיך את הטיפול בבקשה שתוקם ועדת בדיקה, וכי הוא מעכב בשלב זה את הטיפול בפניה עד לקבלת הבהרות בנושא.

ו.              לאחר חילופי תכתובות בין העותר ובא-כוחו לבין משרד הבריאות, הודיע ביום 28.4.13 מנכ"ל משרד הבריאות לבא-כוח העותר, כי פנייתו בעניין הבקשה למינוי ועדת בדיקה ותלונתו על תפקוד הנציב תטופל על-ידי היועץ לנציב, ד"ר יעקב הספל (להלן היועץ לנציב), וכן על ידי עו"ד סימה לוי, מרכזת ועדות בדיקה במשרד הבריאות.

ז.              ביום 27.5.13 העביר פרופ' ולדן למנכ"ל משרד הבריאות סיכום תחקיר מיום 12.5.13 שערך מנהל המחלקה בה אושפזה המנוחה, תוך ציון כי הבירור הממצה מבהיר את ההתנהלות, שלהערכתו הייתה תקינה. ביום 12.6.13 העביר מנכ"ל משרד הבריאות ליועץ הנציב את סיכום התחקיר. בהמשך, פנה היועץ לנציב לפרופ' ולדן, וביקש לקבל תשובות והשלמות נוספות הנדרשות לשם השלמת בירורה של התלונה. יצוין, כי לאורך תקופת הבירור פנה העותר בנושא לגורמים שונים, הן במשרד הבריאות והן מחוצה לו.

ח.             ביום 3.10.13 נערכה ישיבה במשרד הבריאות בהשתתפות היועץ לנציב, מרכזת ועדות בדיקה במשרד הבריאות, העותר ובא-כוחו. במסגרת ישיבה זו הציג העותר את טענותיו. ביום 17.10.13 פנה העותר למחלקה המשפטית במשרד הבריאות. במכתבו העלה טענה כי ועדת הבדיקה אשר התכנסה ביום 3.10.13 הורכבה מאדם אחד בלבד, היועץ לנציב, וציין כי הוא עומד על הקמת ועדת בדיקה חוקית ובלתי תלויה.

ט.             ביום 24.11.13, לאחר סיום בירורה של תלונת העותר, סיכם היועץ לנציב את ממצאיו במכתב לעותר. היועץ לנציב קבע כי "ייתכן, שהיה ליקוי בתקשורת בין העותר לבין צוות המחלקה, אך אין ספק שהטיפול שניתן למנוחה היה נכון, מסור ומקצועי".

י.              בהמשך למכתבו של היועץ לנציב פנו העותר ובא-כוחו לשרת הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות. בפניותיהם ביקשו, בין היתר, כי תוקם ועדת חקירה חיצונית לבדיקת נסיבות פטירתה של המנוחה. בנוסף, הלינו על תשובתו של היועץ לנציב מיום 24.11.13 ועל הליך הבדיקה שנערך. במקביל, הגיש העותר תלונה למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור.

יא.           ביום 30.12.14 השיב ד"ר בועז לב, משנה למנכ"ל משרד הבריאות (להלן ד"ר לב), לפניותיהם. במכתבו התייחס ד"ר לב לטענותיו של העותר ביחס לטיפול שניתן למנוחה ולבקשתו להורות על הקמת ועדת חקירה אובייקטיבית. ד"ר לב סיכם כי, לעמדתו, בדיקת המקרה הקיפה את כלל הסוגיות שהועלו על ידי העותר, למעט סוגיה אחת – סוגיית מתן או אי מתן תרופה מסוימת למנוחה, וכי הוא איננו סבור שמינוי ועדת בדיקה יתרום להבנת האירוע.

יב.           ביום 28.4.15 ניתנה תשובת נציבות תלונות הציבור לתלונת העותר. בדיקת הנציבות העלתה כי אמנם בדיקת תלונתו של העותר על ידי הנציב לקתה בפגמים, וכי היא התבססה על רשומה רפואית חסרה, אולם נמצא כי לא נפל דופי בדרך בדיקת התלונה על ידי היועץ לנציב. במסגרת הבדיקה היה לפניו מלוא התיעוד הרפואי-הקליני הדרוש לצורך הכרעה בתלונה, ובהסתמך על תיעוד זה, על התייחסותם המפורטת של צוות ביה"ח ועל נסיונו והשכלתו הרפואית, חיוה את דעתו המקצועית. עוד מצאה הנציבות, כי איכות תשובותיו של היועץ לנציב אל העותר, מיום 24.11.13 ומיום 26.8.14, לא היתה מספקת. עם זאת, נקבע כי במסגרת מכתבו של ד"ר לב מיום 30.12.14 ניתן הסבר מלא ומקיף מדוע הוחלט שלא להקים ועדה לבדיקת נסיבות פטירתה של המנוחה.

טענות העותר