פסק דין בעתירת מפלגת "יש עתיד" כנגד ריבוי תפקידים של ראש הממשלה

הנשיאה מ' נאור:

           האם חוק-יסוד: הממשלה מקנה לראש הממשלה סמכות לכהן במקביל כשר הממונה על משרד? זו השאלה הניצבת לפתחנו.

ההליך בקליפת אגוז

1. העתירה שלפנינו הוגשה ביום 6.5.2015 ועניינה היה במוסד הפוליטי של "סגן שר במעמד שר". ביום 7.7.2015, לאחר שנשמעו טענות הצדדים על-פה, נעתרנו לבקשת העותרת להגיש עתירה מתוקנת. ביום 12.7.2015 הוגשה העתירה המתוקנת ובה התבקשו בנוסף גם צווים על תנאי בשאלת סמכותו של ראש הממשלה לכהן במקביל גם כשר הממונה על משרד – סוגיה עקרונית אשר לא עלתה בעתירה המקורית. לפיכך, החלטנו (ביום 13.7.2015) כי יש לפצל את ההליך כך שבעניין המוסד של "סגן שר במעמד שר" יינתן פסק דין חלקי, ולאחר מכן יימשך הדיון לגבי הסוגיה הנוספת. ביום 23.8.2015 ניתן פסק דיננו החלקי בו נקבע כי אין תוקף למוסד של "סגן שר במעמד שר". ביום 10.11.2015 שמענו את טענות הצדדים על-פה בעניין הסוגיה הטעונה עתה הכרעה, דהיינו סמכותו של ראש הממשלה לכהן גם כשר.

2. טענת העותרת הייתה כי חוק-יסוד: הממשלה אינו מסמיך את ראש הממשלה לכהן במקביל כשר. טענתה של העותרת נסמכה בעיקר על השמטתה של הוראת סעיף 33(ד) שהייתה קיימת בחוק-יסוד: הממשלה משנת 1992 (להלן: חוק היסוד משנת 1992) מחוק היסוד בנוסחו הנוכחי, כפי שתוקן בשנת 2001 (להלן: חוק היסוד הנוכחי). ההוראה האמורה קבעה מפורשות כי "ראש הממשלה יכול שיכהן גם כשר הממונה על משרד". כן הפנתה העותרת לסעיף 24 לחוק היסוד הנוכחי, המסדיר את המקרים בהם יכול ראש הממשלה למלא באופן זמני את מקומו של שר.

           מנגד, עמדת המשיבים 6-1 הייתה כי מצב הדברים שבו ראש הממשלה מקבל על עצמו בנוסף תפקיד מיניסטריאלי מתיישב עם הוראות חוק היסוד הנוכחי ועולה בקנה אחד עם הנוהג החוקתי הקיים מאז קום המדינה.

דיון והכרעה

3. לאחר שקראנו בעיון את טענות הצדדים והוספנו ושמענו טענות על-פה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. לדעתי, פרשנות תכליתית של חוק היסוד הנוכחי מלמדת כי קיימת סמכות לראש הממשלה לכהן במקביל כשר. משפרשנותו של חוק היסוד עומדת ביסוד ענייננו, אתאר בקצרה את התהפוכות שעבר חוק היסוד במרוצת השנים.