בג"ץ 2905/13 תכלית- אנשים למען אחרים נ' 1. מינהל מקרקעי ישראל - מחוז תל אביב ואח'

השופט ח' מלצר:

1. בעתירה שלפנינו נתבקשנו על-ידי העותרת, "תכלית – אנשים למען אחרים", ע"ר (להלן: העותרת), להוציא צו על תנאי שיורה למשיב 1, מינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל), לנמק מדוע לא יבוטל הסכם שנחתם בין רשות הפיתוח לבין המשיבה 2, "המפדה האזרחי" (להלן: המפדה האזרחי), בתאריך 2.3.1952 (להלן: ההסכם), המתייחס למקרקעין הידועים כחלקה 20 בגוש 6781, באזור התעשייה בעיר חולון (להלן: המקרקעין).

           להלן נביא בתמציתיות את העובדות הדרושות להכרעה.

2. בתאריך 2.3.1952 נחתם בין רשות הפיתוח (אשר המינהל מנהל את נכסיה) לבין המפדה האזרחי (חברה ללא הון מניות שהוקמה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, אשר יועדה "לעזרה לעסקים קטנים, לשיכון ולסיוע לציבור האזרחי") הסכם שלפיו התחייבה רשות הפיתוח למכור למפדה האזרחי את המקרקעין. המפדה האזרחי שילמה את התמורה בגין ההסכם.

           בהסכם נקבעו הוראות שונות, המחייבות את המפדה האזרחי להקים על המקרקעין מפעלי תעשיה, בתוך תקופה מסוימת, תוך שנאסר עליה להשתמש בשטח למטרה אחרת כלשהי. בתוך-כך גם נאסר על המפדה האזרחי להעביר את זכויותיה על פי ההסכם – לאחר או לאחרים, בכל צורה שהיא.

3. בעתירה נטען כי המפדה האזרחי הפרה את ההסכם שנחתם עימה, בכך שהיא לא פיתחה את המקרקעין, כפי שנדרשה לעשות בהסכם, לא בנתה במקרקעין את המתקנים שהיה עליה לבנות, ולא הציגה בפני המינהל תעודת גמר, שהמצאתה היתה תנאי לאישור העברת זכויות הבעלות במקרקעין – אליה. עוד נטען כי המפדה האזרחי, שעימה נחתם ההסכם – חדלה למעשה מלהתקיים בשנות ה-70 של המאה הקודמת, עת הלכו חבריה לבית עולמם. בנוסף נטען כי המפדה האזרחי העבירה, בשנת 2006, את זכויותיה במקרקעין לצד ג', נכסי גילרן בע"מ, היא המשיבה 3 כאן (להלן: גילרן), וזאת בניגוד לאיסור המפורש הקבוע לעניין זה בהסכם.

           בנסיבות אלה, העותרת טענה כי היה על המינהל לפעול בהתאם להחלטה מס' 1057 של מועצת מקרקעי ישראל – לבטל את ההסכם מכוח הזכות המוקנית לו בהסכם עצמו ועל-פי הדין, כפי שנעשה הדבר במקרים דומים שבהם יזמים לא קיימו את התחייבויותיהם על-פי הסכם פיתוח שנחתם בינם לבין המינהל. בתוך-כך נטען כי אי-ביטולו של ההסכם עומד בניגוד לכללי מינהל תקין וכי במתן תוקף להסכם המינהל חוטא לתפקידו כנאמן הציבור, המופקד על שימור מקרקעי ישראל בידי המדינה ומניעת העברתם לגורמים בלתי רצויים.

התפתחויות לאחר הגשת העתירה

4. בתגובתו המקדמית של המינהל לעתירה נטען כי דין העתירה להידחות לגופה, מטעמים שפורטו בה, שעיקרם הוא בכך שבמשך שנים רבות, לרבות בגדרי הליכים משפטיים שונים שנוהלו בשנים האחרונות (ובכלל זה: ת"א (מרכז) 4307-04-08) – הועלתה מטעם המינהל הטענה שלפיה הבעלות במקרקעין שייכת למפדה האזרחי, הגם שהיא לא הושלמה ברישום – וטענה זו התקבלה בפסקי דין ובהחלטות שניתנו על-ידי ערכאות שונות בגדרי ההליכים המשפטיים האמורים.