- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
בג"ץ 251/15 אמנון בן יוחנן ואח' נ' מדינת ישראל - משרד החוץ
|
בג"צ בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק |
251-15
22.2.2015 |
|
בפני השופטים: 1. י' דנציגר 2. צ' זילברטל 3. נ' סולברג |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
העותרים: 1. אמנון בן יוחנן 2. שלמה אזן 3. רות אבילאה עו"ד מרדכי ידיד |
המשיבה: מדינת ישראל |
| פסק דין | |
השופט צ' זילברטל:
עתירה זו מופנית כלפי פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 13.11.2014 (שניתן בשלושה ערעורים מאוחדים: ע"ע 33390-12-12, ע"ע 36152-12-12 וע"ע 36147-12-12), בגדרו נדחו ערעורי העותרים 1 ו-3 והתקבל ערעור המדינה על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים.
רקע והליכים קודמים
1. כעולה מפסקי-הדין של בית הדין האזורי לעבודה ובית הדין הארצי לעבודה, ביום 23.11.1993 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין המדינה לבין ההסתדרות הכללית במסגרתו הוחלפו סולמות השכר שהיו נהוגים עד אז בשירות החוץ. הסולם החדש שנקבע התבסס על דירוגו המקצועי של העובד, ונקבעו בו, בין היתר, שתי רמות שכר לכל דרג (רמה א' הנמוכה ורמה ב' הגבוהה) עד דרג של ציר במשרד. ההסכם הוחל רטרואקטיבית החל מיום 1.7.1993. בשנת 1994 הוחלט לפצל לשתי רמות גם את דרג השגריר במשרד החוץ, שהוא הדרג הבכיר ביותר במשרד.
ביום 21.3.1994 הודיע הממונה על השכר באוצר כי יש להחיל את הוראות ההסכם אף על גמלאי משרד החוץ, ולשלם להם מיום 1.7.1993 קצבה בהתאם לדרג האישי של כל גמלאי ערב פרישתו.
2. העותרים 2-1 הם גמלאי משרד החוץ אשר פרשו בדרגת שגריר א'. העותרת 3 היא אשתו של גמלאי משרד החוץ (להלן: המנוח) אשר פרש גם הוא ממשרד החוץ בדרגת שגריר א' (שלושת הגמלאים יכונו להלן: העותרים). העותרים פרשו ממשרד החוץ בין השנים 1997-1994.
3. בשנת 2008 הגישו העותרים תביעות לבית הדין האזורי לעבודה נגד משרד החוץ, כדי שיכיר בהם כמי שהיו זכאים להעלאה בדרגת שכר לפני פרישתם, ועל כן, כך נטען, הם זכאים להפרשי גמלאות, בין הגמלה המשולמת לפי דרגתם במועד הפרישה לבין הגמלה שהייתה אמורה להיות משולמת להם לאחר קבלת דרגת הפרישה, עבור שבע השנים שקדמו לתביעה.
המדינה טענה מנגד להתיישנות התביעה, וגם לגופו של עניין נטען כי העותרים לא היו זכאים לדרגת פרישה גבוהה יותר ועל כן התבקש בית הדין לדחות את תביעתם.
4. בפסק דינו, דחה בית הדין האזורי את טענת ההתיישנות מן הטעם שעניינן של התביעות נוגע לחישוב גמלתם של העותרים אשר מתחדשת מדי חודש בחודשו, ועל כן הם היו רשאים לתבוע את הפרשי הגמלה עבור שבע השנים שקדמו לתביעתם. עם זאת, בית הדין האזורי דחה את הטענות להארכת תקופת ההתיישנות לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: חוקההתיישנות), שעניינו התיישנות שלא מדעת.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
