בג"ץ 2303/15 זואר חנקשייב (זיו חן) נ' פרקליט המדינה ואח'

 השופטת ע' ברון:

לפנינו עתירה למתן צו על תנאי, שבמסגרתה מבקש העותר כי נורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יועבר ניהול התיק הפלילי המתנהל נגדו באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב, לפרקליטות מחוז אחר. לטענת העותר, פרקליטות מחוז תל אביב ופרקליטיה מצויים בניגוד עניינים ניכר המחייב את פסילתם מלעסוק בעניינו.

רקע כללי

1. ביום 10.3.2014 הוגש נגד העותר כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (ת"פ 18826-03-14; להלן: התיק העיקרי). כתב האישום הוגש על ידי פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) (להלן: הפרקליטות או פרקליטות מחוז ת"א), ובגדרו הואשם העותר בשני אישומים. על פי האישום המרכזי, פנה העותר למשטרה ומסר מידע כוזב לפיו חגי פליסיאן (להלן: פליסיאן) ביצע את הרצח הנתעב במועדון הבר-נוער בתל אביב בשנת 2009. נטען, כי העותר עשה כן במכוון ובמרמה כדי להכשיל את החקירה הפלילית שהתנהלה, וכי על יסוד המידע שמסר נכרת בינו לבין משטרת ישראל הסכם עד מדינה במסגרתו קיבל טובות הנאה רבות. עוד נטען, כי במידה רבה על בסיס המידע שמסר העותר, הוגש נגד פליסיאן כתב אישום המייחס לו שני מעשי רצח ועשרה ניסיונות לרצח במועדון הבר-נוער, שבעקבותיו שהה במעצר במשך כ-8.5 חודשים – עד לחזרת המדינה מכתב האישום שהוגש נגדו.

           על פי האישום הנוסף, הניע העותר את שלומי פז למסור הודעת שקר ליחידה המרכזית שחקרה את תיק הרצח. זאת, בהמשך למתואר באישום הראשון ועל מנת ליצור רושם מוטעה כי הוא מאוים על ידי בני משפחת פליסיאן (להרחבה בנושא האישומים, ראו החלטת השופט א' שהם בנוגע להסרת צו איסור פרסום לגבי זהותו של העותר (ע"פ 2137/14 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' מדינת ישראל (10.4.2014)).  

2. עם הגשת כתב האישום, הגישה הפרקליטות בקשה למעצר העותר עד תום ההליכים. בו ביום הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו על מעצרו של העותר עד להחלטה אחרת (השופטצ' קאפח); וביום 29.5.2014 נעתר בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא ד"ר ע' מודריק) לבקשה, והורה על מעצרו של העותר עד תום ההליכים (מ"ת 18794-03-14). ערר שהגיש העותר על החלטה זו – נדחה (בש"פ 3966/14 חנקשייב נ' מדינת ישראל (11.6.2014)); ובהמשך, הוארך מעצרו פעמים נוספות בתשעים ימים, בהסכמה (בש"פ 7918/14 מדינת ישראל נ' פלוני (24.11.2014); בש"פ 1398/15 מדינת ישראל נ' פלוני (24.2.2015)).

3. ביום 3.9.2014 התקיים דיון בתיק העיקרי, במסגרתו כפר העותר בכל העובדות שיוחסו לו באמצעות סניגורו דאז – עו"ד חי הבר. ביום 20.10.2014 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון אשר יוצג בדיון הקבוע ליום 26.10.2014. ואולם במעמד הדיון הודיע העותר כי אינו מודה וכי ברצונו להמשיך את ההליך. בנסיבות אלה ביקש עו"ד הבר להשתחרר מייצוגו, ומבוקשו ניתן לו. ביום 3.11.2014 מונה סניגורו הנוכחי של העותר מהסניגוריה הציבורית; ובהתאם לבקשתו, ביום 9.11.2014 נדחה הדיון לצורך מתן תשובת העותר לכתב האישום. לאחר מכן, הוגשו על ידי העותר בקשות נוספות לדחיית מועד דיון, ונכון למועד כתיבת שורות אלה טרם נקבע מועד חלופי.

4. למען שלמות התמונה, יוסף כי במסגרת הדיון שהתנהל בתיק העיקרי ביום 10.3.2014 הורה כבוד השופט קאפח על הוצאת צו איסור פרסום שמו של העותר או כל פרט היכול להביא לזיהויו; וביום 18.3.2014 קבע כי אין מקום לשינוי החלטתו. בהמשך, במסגרת החלטת השופט שהם מיום 10.4.2014 שנזכרה לעיל, הוסר צו איסור הפרסום לגבי זהותו של העותר.

טענתו המרכזית של העותר

5. לטענת העותר, על אף שהגרסה כפי שהוצגה על ידו חייבת הייתה לעורר שאלות בנוגע למהימנותו, הפעלתו על ידי המשטרה כעד מדינה הייתה בדרך של "כזה ראה וקדש". בתוך כך, המשטרה נמנעה מלברר פרטים רבים "הזועקים לאימות בגרסתו", כלשונו; וכן פעלה בצורה רשלנית שהתבטאה, בין היתר, בהיעדר תיעוד ומעקב על פעולות החקירה שנשלח לבצע. עוד נטען, כי פרקליטות מחוז ת"א היא הגוף שמנחה מבחינה מקצועית את ימ"ר תל אביב, וכי בדומה למשטרה – אך בעוצמה גבוהה יותר – גם הפרקליטות לא ראתה את כשלי החקירה. פיקוח הדוק ואפקטיבי על אופן ניהול החקירה, היה מונע הגשת כתב אישום חמור ורשלני על ידי הפרקליטות נגד פליסיאן, ולמצער לקריסת התיק ולחזרה מכתב האישום בשלב מוקדם בהרבה.