אלזיאדנה נ' מדינת ישראל - המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין

בפניי בקשה להארכת המועד לביצוע צו הריסה מנהלי. 

1. צו ההריסה המנהלי נחתם על ידי יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום ביום 28.9.2016, לפי סעיף 238א(ב1)(1) בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 [להלן: "חוק התו"ב"], והוא מכוון כנגד תוספת בנייה בשטח של כ- 165 מ"ר הבנויה בלוקים. מדובר בתוספת למבנה קיים בחלקו הצפוני של המבנה, אשר מצוי בנ.צ 178691/591802 (רשת ישראל חדשה) מערבית לדרך 40 ולמעשה בחלק הצפון-מזרחי של רהט [להלן בהתאמה: "המבנה" ו – "צו ההריסה"].

2. ביום 10.1.2017 דחיתי את בקשת העותרת לביטול צו ההריסה המנהלי. עם זאת, ובשים לב לחודשי החורף (באותה עת היינו אופטימיים שיהיה כאן חורף), אפשרתי למבקשת להתארגן ולבצע את ההריסה העצמית עד ליום 1.5.2017 ועוד קבעתי שאם לא תעשה כן – שאז תהיה רשאית המשיבה לבצע את הצו בעצמה עד ליום 2.7.2017.

   על החלטה זו הוגש ערעור שלאחר מכן נמחק [עפ"א 1348-03-17].

3. ביום 9.4.2017 עתרה המבקשת (לאחר החלפת ייצוג) לארכה המבוקשת היום. בבקשתה זו טענה שמאז ההחלטה התקדמו הליכי התכנון של המקרקעין, התכנית עברה את המלצת הועדה המקומית והיא נמצאת בשלבי הפקדה בועדה המחוזית, ועוד נמסר שישנה הסכמה להעברת המקרקעין מהמועצה האזורית בני שמעון לתחומי עיריית רהט.

   נטען עוד בהקשר זה כי לגבי מקרקעין סמוכים הסכימה הועדה המחוזית למתן ארכות לביצוע צווי הריסה וכי עמידה על ביצוע צו ההריסה דנן מהווה אכיפה בררנית אסורה.

   כיוון שלבקשה לא צורפה עמדת המשיבה (למרות שנטען שהיא מצורפת) ביקשה המבקשת ארכה לצרף את עמדת המשיבה וזו הוגשה רק ביום 23.4.2017. הדיון נקבע תחילה ליום 26.4.2017 (בשים לב לסד הזמנים) אולם נוכח בקשות מצד ב"כ המבקשת, נדחה הדיון הוא התקיים בסופו של דבר ביום 7.5.2017 (מבלי שניתן עיכוב ביצוע).

4. בין לבין הוגשה הבהרה מצד המהנדס יוסף אלשפעי (מטעם המבקשת) ולפיה הריסת תוספת הבניה כמפורט בצו, עלולה להביא להתמוטטות המבנה הישן שבצמוד לה (ושלגביו אין צו הריסה מנהלי). משכך, עתרה המבקשת להארכת הצו גם בנימוק זה.

    

   מהלך הדיון

5. לדיון שהתקיים ביום 7.5.2017 לא התייצבה המבקשת (בנימוק של מחלה) ולכן גם לא יכולה היתה להגן על תצהירה. מנגד, התייצבו בנה (מר עבד אלזיאדנה) והמהנדס מר יוסף אלשפעי.

   הצדדים חזרו על טיעונים אולם ב"כ המבקשת לא הגיש שום מסמך שעניינו האופק התכנוני, פרט לכך שטען כי נמסר לו שזה יקח כחצי שנה.

   ב"כ המבקשת הפנה לעמדות ראשת המועצה האזורית בני שמעון, עיריית רהט והרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב וטען למעשה כי ב"כ הועדה המחוזית לא מייצג את עמדת הרשויות.