בב"נ 68552-03-16 אוזן מידן בע"מ נ' ועדה מקומית לתכנון זמורה

1.המבקשת עתרה לביטול צווי הפסקה מנהליים שהוצאו כנגדה על ידי המשיבה. בבקשה נטען כי הצווים חסרי בסיס וניתנו ממניעים זרים. לבקשה צורפו, בין היתר, הצווים, בקשה לחיוב המשיבה בהוצאות לדוגמא בגין הוצאת הצווים, צילום השלט, צילום אופן הסגירה, תכנית ההיתר המאושרת, תשריט ההיתר, ותמליל שיחת טלפון שנערכה בין ניסים שדה לבין מאיר דהאן.

המשיבה בתגובתה הסכימה לביטול הצווים שהוצאו על ידה, מאחר ולגישתה המחדלים שהביא למתן הצווים תוקנו. המשיבה טענה כי צווי ההפסקה המנהליים שהוצאו בעניין המגרשים הוצאו כדין, לראיה לאחר הוצאת הצווים תוקנו הליקויים. המשיבה הוסיפה, כי אינה הרשות המקומית אלא ועדה מקומית שבתחומה קיימות 5 רשויות מקומיות ביניהן מזכרת בתיה. הרשויות הן נפרדות ומהנדסת הוועדה המקומית זמורה חתמה על הצווים בידיעה כי קיימת הפרה של היתרי הבניה שניתנו. עוד טענה, כי הבקשה לביטול הצווים והחלטת בית המשפט הנכבד מתייחסים ליחסים שמתנהלים בין המבקשת לרשות המקומית ולא למשיבה. בנוסף, הצווים הוצאו למען הסדר והבטיחות והיה על הקבלן לבצע את הבניה באופן שלא יסכן עוברים ושבים ובהתאם לתכנית ההתארגנות שנקבעה בהיתר הבניה. המשיבה טענה, כי פעלה לכל אורך הדרך בניקיון כפיים וכתוצאה מכל טענות אלו אין מקום לפסוק הוצאות לחובתה.

2.לאחר שהצווים בוטלו, לנוכח עמדת המשיבה, עמדה המבקשת על פסיקת הוצאות לטובתה בגין הצורך בהגשת הבקשה. המבקשת טענה לעניין זה כי המשיבה אינה פועלת כגוף נפרד מהמועצה בניגוד לנטען. לגישת המבקשת, המשיבה מודעת לכך שהיא פעלה שלא כדין למטרות זרות להיתר, והיה על המשיבה לשקול האם יש מקום למתן הצווים, שכן הוצאתם היא סנקציה מנהלית חריפה. לגישת המבקשת, העדר שלט על זהות המבצע אינה מצדיקה הוצאת צו הפסקה מנהלי, ולא הייתה פנייה לקבלן קודם הוצאת הצווים, לבירור מקום הצבת השלט. לטענת המבקשת כל שנותר מהצווים הוא העדר השלט ואילו שאר הסיבות הנטענות למתן הצווים לא היוו בסיס חוקי להוצאתם. בנסיבות אלה סבורה המבקשת כי הצווים הוצאו שלא כדין והיא עתרה לפסיקת הוצאות לטובתה.

המשיבה מנגד סברה כי אין מקום לחיוב בהוצאות המשיבה בגין הגשת הבקשה דנן, לנוכח כלל טענותיה בנוגע לתוקף הצווים והבסיס הראוי לשיטתה, להוצאתם.

לאחר ששני הצדדים השאירו לשיקול דעתו של בית המשפט את שאלת ההוצאות, וביקשו לבטל את הדיון שנקבע לעניין זה, ניתנת ההחלטה כעת בכתב, ועל כן מתייתר הדיון שנקבע והוא יבוטל.

3.שקלתי את עמדות הצדדים, ומצאתי כי גם אם נפל פגם בהתנהלות הרשות המקומית, כפי שטענה המבקשת על בסיס התמליל שהוגש, לא ניתן לזקוף מחדל זה לחובת המשיבה. המשיבה הינה גוף ציבורי, אחר ונפרד מהמועצה המקומית מזכרת בתיה, ולא הונחה כל תשתית ראייתית על פיה ניתן לקבוע כי ראש המועצה "מכתיב" למשיבה את אופן התנהלותה. עוד לא הוכח כי ראש המועצה הוא רשאי, בפן המשפטי, להמליץ או לבקש כי יוצאו כנגד גוף כלשהו צווי הפסקה מנהליים, או אם הוא יכול לעשות כן, מבחינה מעשית.

עוד עלה מהבקשה כי אין הכחשה של המחדלים והכשלים שהביאו להוצאת הצווים המנהליים, אלא נטען כי מדובר בזוטות. בשל כך, לא ניתן לקבוע כי לא היה כל בסיס למתן הצווים, או כי אלה הוצאו ממניעים זרים.

4.המשיבה הגיבה בסמוך לאחר קבלת הבקשה, ביצעה בדיקה נוספת והסכימה כי הליקויים תוקנו וכי - בנסיבות אלו - יש לבטל את הצו. המשיבה לא המתינה עד לדיון בבית המשפט ופעלה באופן ראוי בנסיבות העניין.

5.על פי ההלכה הפסוקה, "אין תפקידו של בית המשפט לשים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המנהלית. בית המשפט מופקד על בחינת סבירות החלטתה של הרשות, בנסיבות בהן היא ניתנה." רע"פ 5447/11, יוסי יעקובוביץ נ. מדינת ישראל [24.07.11].

אופן הליך בדיקת החלטה מנהלית סוכם בהחלטת בית המשפט המחוזי בעפ"א (ת"א) 4973-03-13 , י.ר יחסי ציבור והפקות ארועים בע"מ נ. מדינת ישראל - משטרת ישראל [07.03.2013]:

"כאשר בית משפט בא לבחון בקשות מסוג זה, עליו לבחון את סבירות ההחלטה המנהלית בכלים של המשפט המנהלי.

בית משפט לא ימיר את שיקול דעתה של הרשות המנהלית בשיקול דעתו, אלא יבחן, האם שיקול הדעת של הרשות המנהלית הופעל בתום לב ועל פי שיקולים עניינים וסבירים.

על מנת שבית משפט יתערב בהחלטה מנהלית, עליו להשתכנע שנפל פגם ממשי בשיקול הדעת של הרשות המנהלית."

6.על בסיס הראיות שבפניי, לא ניתן לקבוע שנפל פגם ממשי בשיקול הדעת של הרשות המנהלית, או כי שיקול הדעת הופעל שלא בתום לב או ממניעים זרים.

לנוכח האמור, אינני מחייבת את המשיבה בהוצאות בגין הליך זה.

7.המזכירות תשלח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים, ותפעל לסגירת התיק.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ו, 08 מאי 2016, בהעדר הצדדים.