בב"נ 4481-01-15 מסאמחה נ' ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום

תקנה 2(א)(1) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי), התש"ע-2010 (להלן: "התקנות"), קובעת כי בקשה לביטול צו או לעיכוב ביצוע צו תוגש בתוך שלושה ימים מיום שנודע למבקש על הצו.

בבקשה צוין כי הצו ניתן ביום 22.12.14, וכך גם משתקף מהצו שצורף לבקשה.

לא פורט בבקשה ובתצהיר הנלווה הטעם לשיהוי הניכר בהגשת הבקשה.

יתר על כן. בהתאם להוראת תקנה 2(א)(1) הנזכרת, כמצוות נוסח התוספת הראשונה לתקנות, על המבקשת לפרט מהי זכותה המוכרת במבנה, נשוא צו ההריסה.

טענת המבקשת בנדון הינה כי נוכח העובדה שהמדינה זנחה את המבקשת ואחרים עימה, חל בלאי באוהלים שהיו בחזקתם, ועל כן, "אט אט החלו התושבים לבנות פחונים" (ס' 6 לבקשה), אחר שהחלטת הממשלה משנת 2007 למצוא פתרון קבע לתושבים, לא בוצעה הלכה למעשה. ואולם, בהתאם להלכה הפסוקה, זכותו של אדם להתנגד לצו ההריסה, אינה צומחת מעצם ישיבתו במקרקעין או משימושו בהם. על המבקשת להצביע על זכות מוכרת, וזאת לא ראיתי.

לאור האמור, ספק אם יש מקום להיזקק ליתר טענות המבקשת, שכן, הוכחת הזכות במקרקעין מהווה תנאי מקדמי, בלתו אין, לכך שביהמ"ש ייעתר לפתוח דלתות היכלו על מנת לשמוע טענות בעניין בקשה לביטול צו הריסה מנהלי. ראה והשווה: ע"פ 5378/08 אלמיטל פוזי (מחוזי באר שבע) - פורסם במאגרים.

מתוך שכך, בהינתן השיהוי הניכר בהגשת הבקשה, ובהתחשב בהעדר זכות מוכרת במקרקעין, קובעת תקנה 6 לתקנות, כי בית המשפט לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

למעלה מן הצורך ייאמר עוד כי המבקשת לא צירפה כל אסמכתא לטענתה כי ביצוע הצו אינו דרוש למניעת עובדה מוגמרת, וכי "הפחון נבנה לפני כחצי שנה" (ס' 1 לבקשה). נוכח העילות המצומצמות והמוגדרות לביטול צו הריסה מנהלי, ברי כי לא ניתן להסתפק בהעלאת טענה בעלמא, שאינה מגובה בתימוכין.

ממילא, אציין כי החלטת הממשלה המצורפת, אינה מעניקה למאן דהו הכשר לבנות בניגוד לדין, ומתוך שכך, חרף האהדה שניתן לחוש למצוקת המבקשת, בהעדר הוכחה כי המבנה נבנה כדין, אין בהחלטה המצורפת כדי ליצור מסד לקיומה של זכות קנויה לבקש את ביטול צו ההריסה המנהלי.

בנסיבות אלו, הבקשה לא תידון, כל עוד לא יוגשו נימוקים מלווים באסמכתאות ביחס לשיהוי הניכר בהגשת הבקשה, וכן ביחס לזכותה הנטענת של המבקשת במבנה. הבקשה אף לא תידון בלא שיצורפו אליה אסמכתאות ביחס למועד בניית המבנה, תוך שהמבקשת תבאר אימתי נודע לה על צו ההריסה, וכיצד.