בב"נ 28937-11-16 נאסר נ' ועדה מקומית לתכנון טירה

כנגד המבקשת הוצא בתאריך 7.11.216, צו הריסה מנהלי על ידי המשיבה וזאת בשל בניית מצללה / פרגולה וזאת בלא קבלת היתר בניה.

בתאריך 13.11.16 הגישה המבקשת בקשה לביטול הצו המנהלי ונימקה זאת בין היתר בכך שבניית פרגולה אינה מצריכה היתר בניה. כמו כן, טענה שמדובר בעבודה מוגמרת שהסתיימה עוד בטרם ניתן הצו ולכן אין מקום לצו מעין זה.

מנגד, טענה המשיבה כי מדובר במבנה לא גמור אשר נבנה בניגוד להיתר הבניה שניתן למבקשת ואין מקום לבית המשפט לבטל צו זה מאחר ולא מתקיימת אחת העילות המפורטות בחוק לצורך כך.

בדיון שהתקיים בפניי בתאריך 16.11.16 הסכימו הצדדים לאפשר למבקשת לבצע, בתוך 30יום, את הפעולות הנדרשות על פי חוק לצורך אישור המבנה נשוא הצו המנהלי.

בדיון שהתקיים בפניי בתאריך 5.1.17, הגישה המבקשת לבית משפט, מסמך דיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר שהוגש על ידה בנוגע למבנה זה באופן מקוון בתאריך 23.11.16. (במ/1).

לטענתה, בכך היא עמדה בדרישות החוק ולכן אין מקום לצו ההריסה המנהלי.

מנגד, טען ב"כ המשיבה שבעקבות מסמך זה זומנה המבקשת לדיון בפני הוועדה על מנת לדון בבקשתה אולם היא לא התייצבה ובכך סיכלה אפשרות לדון בבקשה ואשר על כן יש להותיר את הצו על כנו.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו על ידם, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

בהתאם לסעיף 238 (ח) לחוק התכנון והבניה- "לא יבטל בית המשפט צו הריסה מנהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש למניעת עובדה מוגמרת".