בב"נ 25228-06-15 הוועדה המקומית לתכנון ובניה שומרון נ' חנוכה ואח'

1.לפני בקשה לביטול צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965 (להלן – "החוק") וצו למניעת פעולות לפי סעיף 246 לחוק אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 11.6.15 כנגד המבקש וכנגד מר חנן פליס, בעל הזכות במקרקעין. מכח הצווים נאסר על המבקש וכל אדם מטעמו לבצע במקרקעין הידועים כגוש 11202 חלקה 28 בבנימינה (להלן – "המקרקעין") להשתמש במקרקעין שלא בהיתר.

2.המבקש, בעלים של עסק לעבודות עפר בשם חנוכה מאיר עבודות עפר ופיתוח, הוא שוכר המקרקעין. על פי המפורט בבקשה שעל יסודה ניתנו הצווים, המבקש ואדם נוסף ששמו רפי חנוכה משתמשים במקרקעין ששטחם עשרה דונם לצורך אחסון חומרים וחפצים שונים, ובכלל זה אדמה, עפר וחומרי חציבה שונים, אספלט, פסולת בניין, ברזל ומתכות, סלעים למסלעות, עמודי בטון וכיו"ב. על פי בקשת המשיבה, השימוש שעושה המבקש במקרקעין אינו בהתאם לייעודה החקלאי של הקרקע ומהווה, לכאורה, עבירה על חוק התכנון והבנייה. עוד טענה המשיבה בבקשה, כי השימוש שעושה המבקש במקרקעין יוצר מטרד ומפגע חמור העלול לסכן את שלום הציבור ובטיחותו ולגרום פגיעה סביבתית, במיוחד נוכח קרבת השטח לשכונת מגורים.

טענות המבקש

3.בבקשתו לביטול הצווים שניתנו במעמד צד אחד המבקש, טוען המבקש כי הוא משתמש במקרקעין לצורך אחסון עפר, חצץ וסלעים במקרקעין שייעודם חקלאי. המבקש אינו מאשר או מכחיש את טענת המשיבה לפיה הוא מאחסן במקרקעין גם פסולת בניין, ברזל, אספלט וכו'. לטענת המבקש, המקרקעין נשוא הבקשה הינם שטח חקלאי מוזנח, שהמבקש עושה בו שימוש משך למעלה משמונה שנים ובימים אלה החל בהליכים לצורך הגשת בקשה לקבלת היתר שימוש חורג. המבקש טוען, כי מניעת השימוש גורמת לפגיעה ממשית בעסקו ובמטה לחמו והיא בבחינת צעד דרסטי וניתוק צינור החמצן לעסקו. המבקש מוסיף כי המשיבה לא הצביעה על תלונה כלשהי מצד מי מהדיירים השוכנים בקרבת מקום. כמו כן, טוען המבקש כי קיימים בשטח המשיבה עוד מספר אתרים שבהם מתקיים שימוש דומה, שהמשיבה אינה נוקטת פעולות נגדם, ובשל כך בקשתה של המשיבה לקבל את הצווים היה בבחינת אכיפה בררנית.

4.המבקש צירף לבקשתו את מכתבה של הוועדה החקלאית בנימינה-גבעת עדה למשיבה מיום 10.3.15, ממנו עולה כי המבקש הוא "קבלן הבית" של הוועדה החקלאית ומספק לה שירותי טיפול בנזקי מי גשמים בתעלות ובשטחים החקלאיים ותיקון הדרכים החקלאיות וכי אחסון החומרים השונים במקרקעין מאפשר למבקש לספק פתרונות מהירים לצרכים אלה. במכתב הוועדה החקלאית מתבקשת המשיבה לאשר למבקש שימוש חורג במקרקעין.

5.מטעמים אלה מבקש המבקש ביטול הצווים שהוצאו נגדו ולחלופין עיכוב תוקפם לפרק זמן שיאפשר למבקש לפנות את המלאי המצוי בשטח ולהשיב את השטח לקדמותו.

טענות המשיבים

6.ביום 30.6.15, עוד בטרם התקבלה בקשת המבקש לביטול הצווים, הודיע המשיב 2, מר פליס, אשר השכיר למבקש את המקרקעין, כי הוא מבקש כי בית המשפט יורה למבקש לפנות את כל השייך לו מן המקרקעין תוך זמן סביר ולהחזירם לידיו כפי שקיבל אותם. מר פליס הבהיר כי הסכם השכירות שנחתם בין הצדדים הבהיר כי ייעוד המקרקעין הוא חקלאי. בתגובתו מהיום הוסיף מר פליס וציין כי אין לו התנגדות להמשך שהייתו של המבקש בקרקע ובלבד שיפעל כחוק.

7.בתגובתה הדגישה המשיבה כי העובדה שהמבקש עושה במקרקעין שימוש שלא בהתאם להיתר משך כשמונה שנים אינה מקלה עמו אלא דווקא מוסיפה חומרה למעשיו. המשיבה ציינה כי סיכויי המבקש לקבל היתר לשימוש חורג קלושים, שכן מתן ההיתר הנדרש מצוי בסמכות הוועדה המחוזית, לאחר קבלת המלצת המשיבה ובאישור הולקחש"פ וכי המשיבה מתנגדת לשימוש זה במקרקעין ולא תתן המלצתה.