בב"נ
בית משפט השלום קריית גת
|
23313-02-16
10/02/2016
|
בפני השופט:
משה הולצמן
|
| - נגד - |
מבקשת:
ועדה מקומית לתכנון קרית גת
|
משיבים:
1. ישראל טננבוים
2. ברכה טננבוים
|
| החלטה |
מונחת בפניי בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי, במעמד צד אחד, בהתאם להוראות סעיפים 239 ו- 246 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבנייה").
תכליתו של סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, נועדה לאפשר הפסקת העבודה או השימוש הבלתי חוקיים המבוצעים במקרקעין, עוד בטרם התבררה האשמה הפלילית לגופה.
המבקשת טענה שהמשיבים מבצעים שימוש אסור במקרקעין הידועים כגוש 1533, חלקה 149, מגרש 150/5, ברחוב חידקל 23/3, קריית גת (להלן: "המקרקעין"), על ידי בניית תוספת מבלוקים בקומת קרקע, סגירת קומת עמודים מפולשת, סגירת פתחים והצבת משקוף לדלת, עבודות חשמל ואינסטלציה, ועוד.
בבקשה נטען כי ביום 11.1.2016 הוצא למשיבים צו הפסקה מנהלי לצורך הפסקת עבודות הבנייה, ומכתב התראה בגין בנייה בלתי חוקית והזמנה לחקירה, מכיוון שהעבודות בוצעו ללא היתר בנייה, כמתחייב בדין.
בבדיקות שבוצעו במקרקעין בימים 13.1.2106 ו- 18.1.2016 נמצא שהעבודות נמשכו למרות הוצאת צו הפסקה מנהלי.
בבדיקה שנערכה ביום 25.1.2106 נמצא שהעבודות נעצרו ולא חל שינוי במקרקעין , אך נותרו במקום חומרי בנייה.
הצווים התבקשו במעמד צד אחד לאור הדחיפות והסכנה הטמונה בהמשך הבנייה ללא היתר כדין, כך לפי הטענה.
ראוי לציין שמתן צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 239(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, אינו אלא שלב ביניים, טרם הגשת כתב אישום. כלומר, אופייה של בקשה לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה מחייב את המסקנה כי, ככלל, יש לשאוף לצמצום פרק הזמן ממועד מתן צו ההפסקה השיפוטי ועד למועד הגשת כתב האישום.
עמד על כך בית המשפט העליון ב-ע"פ 377/87 קלקא נ' מדינת ישראל (19.11.87. פסקה 16).
"ההליך של הפסקת בנייה שיפוטית אינו אלא הליך ביניים. מטרתו להקפיא את הבנייה באיבה, כשנעשית חריגה מההיתר או מהתכנית, עד אשר יתברר העניין לגופו בתיק העיקרי, שעניינו כתב אישום על בנייה שלא בהתאם להיתר או לתכנית".
צמצום פרק הזמן שבין הגשת הבקשה להוצאת צו הפסקה שיפוטי , לבין נקיטת ההליך העיקרי עצמו, נעוץ בכך שבמסגרת ההליך הפלילי יוכל הנאשם לטעון לחפותו ולאי ביצוע העבירה.
ככל שהמבקשת עומדת על הבקשה, ובשים לב לכך שבבדיקה האחרונה שנערכה נמצא שהבנייה נעצרה, מבוקש להבהיר מדוע קיימת דחיפות, או נחיצות, בהוצאת הצווים המבוקשים במעמד צד אחד, ומהי הסכנה הנשקפת לשלום הציבור מחמת אי הוצאתם.
בנוסף, המבקשת תבהיר האם בכוונתה להגיש כתב אישום בגין המקרה הנדון, ומהו המועד לכך.
לאור האמור לעיל, לא מצאתי לנכון, לעת הזו, להיעתר לבקשה.
המזכירות תודיע למבקשת.
ניתנה היום, א' אדר א' תשע"ו, 10 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.