הועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז נ' בדיר

רקע כללי:

1. לפניי בקשה לביטול צו הריסה מנהלי לפי סעיף 238א לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה").

2. ביום 11.6.17 הוצא צו הריסה מנהלי (להלן: "הצו") ביחס למבנה העשוי קונסטרוקציית עץ מקורה פאנל בשטח של כ- 1,160 מ"ר המשמש לצורך אחסון משטחים, וכן לגבי רשתות ברזל שהונחו ליציקת בטון על גבי אספלט סלול. זאת בחלקה 100 בגוש 8874 בכפר קאסם, אשר המבקש הוא בעליה (להלן: "המבנה").

3. ביום 1.5.18 הוגשה על ידי ב"כ המבקש בקשה לביטול הצו, כאשר הטענות המרכזיות שנטענו הן בהקשר לסמכותו של בית המשפט להתערבות בצו הריסה מנהלי, נוכח פגמים שנפלו בצו ובהתאם לסעיף 229 לחוק התכנון והבניה הקובע כי בית משפט יפעיל סמכותו כאמור: "אם שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו".

4. אציין, כי ביום 11.6.17 הוגשה בקשה על ידי המשיבה, להארכת המועד לביצוע צו ההריסה, ובהחלטתי מיום 25.4.18, קבעתי כי דין הבקשה להתקבל.

    

   טענות הצדדים:

5. ב"כ המבקש טען כי מדובר במבנה הקיים זה שנים, וכי הבנייה נושא הצו הינה תולדה של סדקים וכהכנה לגשמים.

6. עוד נטען, כי בעת מתן הצו הסתיימה זה מכבר הבנייה במקרקעין, ולכן הבניה מהווה עובדה מוגמרת בעת זו. לדבריו מתן צו כאמור, לאחר סיום הבנייה אינו נחוץ, ומשכך יש לבטלו. ב"כ המבקש הדגיש כי הבנייה הסתיימה בתחילת חודש מרץ 2017, וכי המבנה אוכלס לפני 17.4.17. כלומר, הבנייה הסתיימה לפני יותר מ-60 יום מיום הוצאת הצו ולפיכך, ומשניתן הצו לאחר שעברו 30 ימים ממועד האכלוס, פגום הוא ויש לבטלו.

7. כן נטען, כי על אף שהצו הוצא ביום 11.6.17, נודע למבקש לראשונה על קיומו של צו הריסה בסוף חודש יולי 2017 כאשר נתקבלה בקשה להארכת מועד הצו.