באר נ' חזן ואח'

פסק דין

בפניי תביעה, אשר בכותרתה נכללו הסעדים הבאים, ואני מצטט: "צו מניעה, צו עשה, פיצויים".

דירת התובעת שוכנת בקומה שמעל המספרה שבניהולו של הנתבע מס' 1, בשדרות בן גוריון 73 בקריית ביאליק. הנתבע מס' 1 שוכר את הנכס, אשר בו מנוהלת המספרה, מבעליו, הנתבעים 2 ו-3.

בפועל, וחרף העובדה שבכתב התביעה נכללו טענות בדבר נזק כספי על פי חוות דעת שמאי בסך 35,000 ₪, לא שולמה אגרת בית משפט על סכום זה, וכל ששולם הוא אגרה בסך 553 ₪ (אגרה בגין הסעד הזמני שהתבקש בתיק מלכתחילה). כבר בדיון הראשון בתיק, ביום 19.2.2009, הבהיר ב"כ התובעת כי:

"התביעה היא צו עשה ולא תביעה כספית וגם לא בקשנו פיצול סעדים. אנחנו תמכנו את תביעתנו בחוו"ד שטיינר"

לגופם של דברים, טענת התובעת הינה, לבעיות בידוד קשות ולמעבר חום שנגרם בגין אמצעי חימום ומערכות מים, אשר הותקנו במספרת הנתבע מס' 1, ובעטיין מתחממות מרצפות דירת התובעת, הנמצאת מעליה.

מלכתחילה הוגשה התביעה כנגד נתבע 1 בלבד, אולם על פי החלטתי מיום 19.2.2009, ועל מנת לוודא שכל הגורמים הרלוונטיים הינם צדדים לתיק, תוקנה התביעה וצורפו לה גם הנתבעים מס' 2 ו-3, בעלי הנכס.

בהחלטתי מיום 12.7.2009, ובהסכמת הצדדים, מונה המהנדס רונן שטרנברג כמומחה מטעם בית המשפט בהליך.

ביום 23.3.2010 התקבלה חוות דעתו של המומחה.

בחוות דעתו של המומחה שטרנברג נסקרה, בין השאר, חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת שטיינר, וחלק מממצאיו העובדתיים של המהנדס שטיינר אומצו על ידי מומחה בית המשפט, אולם מסקנתו של המומחה שטרנברג הייתה שונה בתכלית השינוי.

אצטט כמה נקודות רלוונטיות מתוך חוות דעת מומחה בית המשפט:

"...

1.1. בעת הביקור שנערך בתאריך 14.10.09 נמצאו שני מקומות חמים בריצוף הסלון בגודל 'כף יד'...

1.4. סלון התובעת מואר בתאורה רגילה כולל מנורות ליבון הפולטות חום רב לחלל החדר

1.5. לאור הנתונים המפורטים לעיל, החום הנקודתי בריצוף מורגש רק במגע של יד או רגל חשופים, קרי לא מורגשת 'קרינת חום'...

3.4. למעט התאורה בקומת הגלריה לא קיים מקור חום אחר במספרה.

3.5. על פי בקשתי הוחלפו בתי המנורה, הכוללים שנאים, בקומת הגלריה, למנורות פלורוסנטיות רגילות שלא פולטות חום...

3.8. בביקור נוסף שערכתי, בהתרעה קצרה, בתאריך 23.11.09, לאחר החלפת בתי המנורה ע"י הנתבע, המרצפות בבית התובעת לא היו 'חמות'...

מסקנות

...