באקבה נ' שוחט

החלטה

לפניי בקשה, אשר עניינה במתן צווים לחברות הסלולר על מנת שיפיקו דו"חות איכון ויירוט מסרונים עבור קו הפלאפון הנייד, אשר היה מצוי בחזקת הנתבע (להלן: "המשיב") בתאריך 28.6.12 בין השעות 08:00 - 18:00 , וכן עבור קו הטלפון הנייד אשר היה מצוי בחזקת התובעת (להלן: "המבקשת") במספר מנוי 0523519954 מתאריך 27.6.12 ועד ליום 28.6.12 לכל שעות היממה.

בבקשתה טוענת המבקשת, כי דו"ח האיכון ויירוט המסרונים הינם ראיות אובייקטיביות הדרושות לבירור המחלוקת העובדתית בין הצדדים, ואחת המחלוקות המרכזיות שבו, ויש בה כדי לסייע לגילוי האמת.

טוענת המבקשת כי אחת המחלוקות המרכזיות בתיק הינה באשר לגובה התמורה אשר נתקבלה אצל המשיב כחלק מההסכמות שנתקבלו בין הצדדים , כך שהמשיב מכחיש את טענת המבקשת בתביעתה כי ביום 28.6.12 קבל לידיו סכום כספי של 45,000 ₪ במזומן מידי המבקשת.

טוענת המבקשת, כי השיקולים המנחים שיש לבחון האם להיעתר לבקשה אם לאו חוסים תחת השיקולים של הליכי גילוי מסמכים שם ננקטת גישה מרחיבה ככל שמדובר בגילוי ראיות , אשר מטרתה לסייע בגילוי האמת.

מנגד טוען המשיב כי המדובר במסיע דיג אסור, וכי היעתרות לבקשה הינה בניגוד לזכות הפרטיות של הנתבע אשר גוברת על כל עקרון אחר למעט בתחום הפלילי.

עוד טוען המשיב, כי היעתרות לבקשה אינה הכרחית במקרה דנא, שכן המדובר בתביעה נזיקית אשר עולה על התשלום בפועל ועל כן אין חשיבות לשאלה אותה המבקשת מבקשת לברר, האם קבל הנתבע לידיו 45,000 ₪ אם לאו.

בתשובת המבקשת לתגובת המשיב הוסיפה המבקשת באשר לטענה, כי חשיפה תפגע בזכות הפרטיות של המשיב, כי הבקשה הנוגעת למנוי שלה אין לה קשר לנתבע ועל כן אינה פוגעת בפרטיותו, כאשר גם באשר לבקשה באשר לחשיפת הפרטים הנוגעים למנוי שהיה ברשות המשיב בתקופה המבוקשת, לא פרט המשיב במה חשיפת המסרונים או דו"ח האיכון יפגעו בפרטיותו כאשר הצו המבוקש מדבר על המסרונים שהוחלפו בין המבקשת למשיב בלבד.

עוד מוסיפה המבקשת כי במסגרת הדיון מיום 20.1.14 טען ב"כ התובעת, כי אין כל מניעה כי כל החומר יועבר לידי ביהמ"ש בטרם יגיע לצדדים ע"מ שיחליט איזה חומר לחשוף ואיזה חומר יזכה לחסות בצל הזכות לפרטיות.

טענות הצדדים בענייננו, נוגעות לאיזון אשר על בית המשפט לעשות בין זכותו של צד לגילוי האמת אל מול זכות הצד שכנגד לפרטיות.

מערך השיקולים אשר על בית המשפט לשקול בבואו ליתן צו לחשיפת מסמכים המבוקשים על ידי צד על מנת שאלו ישמשו כראייה במשפט הינם השיקולים הנשקלים בהליכים לגילוי מסמכים.

הגישה הנוקטת בבתי משפט באשר לגילוי מידע וביניהם גילוי מסמך זה או אחר הינה גישה מרחיבה כאשר נקודת המוצא הינו עקרון גילוי האמת, אשר הינו יסוד ההליך המשפטי .

(ראו בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז(פורסם בנבו), רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' ה' אזולאי ואח' פ"ד מט(4) 54).

עם זאת, מאחר וישנם עקרונות ואינטרסים נוספים אשר ראוי להגן עליהם מלבד חשיפת האמת הכיר הדין במצבים של חיסיון בהם נשלל מבעל דין השימוש בראייה אשר היה בה כדי לסייע בגילוי האמת( רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' עפרה גלעד ואח' פ"ד מט(2)516, רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' ה' אזולאי ואח' פ"ד מט(4) 54).

בענייננו , מבקש המשיב לחסות בצל הזכות לפרטיותו.

זכות האדם לפרטיות מעוגנת הן במסגרת ס' 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והן במסגרת ס' 8 ו-9 לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א- 1981.

כמו כן, בעניין זה, פרטים המצויים בידי חברת תקשורת היא חברת הסלולר, קבועה הנחיה 4.2101 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה , הקובעת כך:

"הפרטים המצויים בידי חברת התקשורת מתקבלים על ידי המנוי (מספר חשבון בנק, כרטיס אשראי) או נאגרים על ידה(נתוני חיוג) לשם מתן שירותים למנוייה בלבד. ברי כי פרטים אלה הם בגדר "ענייניו הפרטיים של אדם" ושימוש או מסירה שלהם על ידי חברות הטלפון שלא למטרה לשמה נמסרו, ללא הסכמת המנוי במפורש או מכללא, עלולים להוות פגיעה בפרטיות ועלולים לחשוף את החברות לאישום פלילי, לתביעה נזיקית ואף לתביעה חוזית מצד המנוי בגין הפרת הסכם משתמע בינו לבין חברת הטלפון".

מכאן כי המשיב אינו צריך להסביר מדוע חשיפת פרטים אלו ואחרים פוגעים בפרטיותו, שכן נתוני החיוג והמסרונים הינם עניינים הפרטיים שלו.

אלא ששיש לבחון את האיזון שבין זכות המשיב להגנת הפרטיות אל מול זכותה של המבקשת לגילוי האמת.