באומל נ' צדיקיה ואח'

החלטה

פוסקת שכר העד בסך של 250 ₪ שישולם בשלב זה על ידי התובעת.

ניתנה והודעה היום י"ד שבט תשע"א, 19/01/2011 במעמד הנוכחים.

יסכה רוטנברג, שופטת

פסק דין

התובעת הגישה תביעה בגין הנזקים שנגרמו לרכבה, לטענתה, בתאונה נדונה.

לגרסת נהג הרכב הוא עמד בתחנת דלק ורכב הנתבעים נסע לאחור ופגע בו, והסב לו את הנזקים הנתבעים כמפורט בחוות דעת השמאי.

בכתב ההגנה הודו הנתבעים כי הרכב נסע לאחור ופגע קלות ברכב התובעת, עם זאת נטען כי לא נגרמו כל נזקים (סעיף 6 לכתב ההגנה).

גם בהודעה שמסר הנהג לחברת הביטוח נכתב כי הוא נסע לאחור.

בעדותו היום טען נהג הנתבעים כי אינו יודע כיצד נגרמה הפגיעה, אומנם הוא נסע לאחור אבל ייתכן גם כי רכב התובעת נסע קדימה וכך נפגע.

מדובר בגרסה כבושה שלא נטענה עד למועד העדות, היא אינה בקנה אחד עם המסמכים שנערכו בזמן אמת ואינני מקבלת אותה.

לאור האמור האחריות לתאונה רובצת על נהג הנתבעים שנסע לאחור ופגע ברכב התובעת.

אשר לנזקים, הטענה העיקרית של הנתבעים היא כי לא נגרמו נזקים בעת הפגיעה ודאי לא הנזקים הנתבעים.

נהג הרכב העיד והבהיר כי סמוך לאחר התאונה פנה לקבל חוות דעת ממוסך של הונדה וקיבל הצעת מחיר ת/5. הנתבע לא הסכים לשלם את שנתבקש ועל כן פנה לשמאי על מנת שיערוך חוות דעת לנזקים שנגרמו.

הנזקים המפורטים בחוות דעת השמאי תואמים לנזקים בחוות הדעת מוסך הונדה.

הנזקים כולם הם באותו מוקד.

השמאי לא נתבקש ליתן עדות וגם לא הוגשה חוות דעת נגדית.

בנסיבות אלו, הוכיחה התובעת כי הנזקים הנתבעים נגרמו בתאונה הנדונה.

לאור האמור, אני מקבלת את התביעה למעט ראש הנזק של עוגמת נפש שלא הוכח.

הנתבעים באמצעות נתבעת 2 ישלמו לתובעת סך של 2,739 ₪ צמוד ונושא ריבית מיום 16.10.08, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה ושכ"ט העד כפי שנפסק.

לטעמי לא היתה הצדקה לניהול תיק זה לאחר שלא היתה מחלוקת אמיתית לגבי האחריות לתאונה וגם לא היה כל בסיס עובדתי למחלוקת בגין הנזקים.