באגר נ' מועצה מקומית רמת - השרון ואח'

החלטה

בפני בקשת התובע להפנות 6 שאלות הבהרה למומחה ביהמ"ש השמאי מר זהר עירון, בעקבות חוות דעתו להערכת פיצוי בגין הפקעת מקרקעין תוך פירוט מצבם הקיים מ- 29.11.09.

בתאריך 17.3.2010 אישרתי משלוח שאלות ההבהרה וכן קצבתי את הסכום לתשלום בגינן. בעקבות הסכמת הצדדים מתאריך 25.3.2010 לאפשר למשיבות להגיב לבקשה, בוטלה ההחלטה, נמסרה תגובה ותשובה לבקשה לאחריהן ניתנת החלטה זו.

המבקש חילק שאלות ההבהרה לשתים, שאלות 1-3 מתייחסות לשווי פיצוי נוסף המגיע לטעמו של המבקש בגין עצי דקל, הוצאות שנכפו על התובע לנוכח ההפקעה (לרבות שכ"ט עו"ד, שכ"ט שמאי, העברת שתילי המשתלה, שכ"ט מתווך לרכישת שטח חלופי, גילום מס רכישה לשטח החילופי, שיקום והסתגלות), ולבסוף שוויו של הפיצוי הנוסף בגין שווי מסחרי של ייעוד חלק מהשטח לקבורה בקומות, היינו שאלות המתייחסות לחוסרים המצויים לכאורה בחווה"ד.

חלקן השני של השאלות, שאלות 4-6, מתייחס לקביעות המופיעות בחווה"ד והצורך במתן הסבר לקביעות אלה, כך בשאלה 4 נשאל המומחה לעניין קביעה כי הרשות אינה רוכשת בעלות במקרקעין בעת ההפקעה אך במקום אחר ציין כי ההפקעה הינה של זכות חכירה והצורך במתן הסבר כיצד יש בקביעות אלה כדי להתאים להוראת סעיף 12 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) המגדירה את מעמד הרשות כרוכשת בעלות שלא בכפיה וסעיף 19 לאותה פקודה המתייחס להקניית בעלות. שאלה 5 התייחסה לקביעת המומחה לפיה יש לקזז דמי ההסכמה למנהל מגובה הפיצוי וכיצד קיזוז זה מתיישב עם העובדה שאין נדרשת הסכמת המנהל בעת הפקעה. ולבסוף בשאלה 6 נשאל המומחה האם היה קובע כי מסירת כתב שיפוי מהתובע למנהל הופך את תשלום דמי הסכמה לנושא שאינו עוד מעניינה של הועדה המקומית בדומה לכל מס אחר, כמו מס שבח.

המשיבות מצידן התנגדו לכל אחת ואחת מהשאלות בהיותן כאלה שאינן ראויות להיות שאלות הבהרה על פי מבחני הפסיקה. לטעמן, בשאלות 1-3 נטען באופן סתמי כי קיימת לגביהן "השמטה מקרית" בחווה"ד, ביחס לשאלה מס' 1 ציינו כי חווה"ד מתייחסת מפורשות לפיצוי המגיע בגין עצי הדקל בסכום של 53,625 ₪, ביחס לשאלה מס' 2 המומחה לא כלל הוצאות העברה באף אחת מהחלופות ולכן לא סבר שמגיע פיצוי כלשהו, מה גם שלא הוכח כי התובע ניהל עסק של משתלה במקום. באשר לשאלה השלישית המבקשת לאמוד את שווי הקרקע בהתאם למטרת ההפקעה ולא לייעודה המקורי עניין זה הוסבר במסגרת חווה"ד ולכן השאלה לא נועדה להבהרה כי אם נועדה לחלוק על חווה"ד באופן שאינו מותר בדין.

באשר לשאלות 4-6 ציינו המשיבות כי שאלה 4 מהווה ניסיון מובהק לחלוק ולערער את חווה"ד ואינה מהווה שאלת הבהרה, באשר לשאלה 5, בדבר קיזוז דמי ההסכמה, זו מוסברת ומובהרת בסעיף 18 לחווה"ד, ולכן תכליתה לערער על קביעת המומחה ולא להבהיר חווה"ד. באשר לשאלה 6 ציינו כי זו מתייחסת למצב היפותטי בו יקוזזו דמי ההסכמה למנהל בהינתן לו כתב שיפוי, זו שאלה תאורטית ולכן פסולה.

המבקש השיב על התגובה וציין כי השאלות תואמות הפסיקה, אינן "חוטאות" לה ואינן מהוות שאלות בעלות אופי קנטרני, טורדני או נועדו לנגח חווה"ד. כך ניתן להשלים במסגרת שאלות הבהרה נתונים החסרים בחווה"ד, וזוהי ההצדקה לשאלות 1-3, ובאשר לשאלות 4-6 יש בהן כדי להבהיר עניינים הנובעים מחווה"ד באופן ישיר ואף עשויים להשפיע על משקלה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, לא סברתי כי יש מניעה להפנות את שאלות ההבהרה כפי נוסחן למומחה ביהמ"ש. שאלות הבהרה נועדו לבאר את שאינו ברור בחוות הדעת, או להבהיר על מה נשענות הקביעות שבחוות הדעת שניתנה ואין מטרתן לערער או לפגום במיומנותו או במהימנותו של כותב חוות הדעת.

זאת ועוד, האפשרות לשגר שאלות הבהרה למומחה נועדה לייתר, במקרים המתאימים, את הצורך בחקירה נגדית (ראה בהשאלה א' ריבלין תאונת הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית) בעמ' 595 וכן ע"א 107/88 רז נ' לאף, פ"ד מד(1) 857, 861).

עוד צוין בהקשר זה בעניין ת"א (ירושלים) 939/94 עודה נ' מגדל חברה לביטוח, תק-מח 96(1) 1108, 1110) נקבע כי:

"שאלות 'הבהרה' שמטרתן בחינת מומחיותו של המומחה פסולות בתור שכאלה. בית המשפט גם לא יתיר שאלות בעלות אופי קנטרני, טורדני או שמטרתן 'שיג-ושיח' וניגוח חוות הדעת המומחה, אפילו ניתן לעשות זאת במסגרת חקירת המומחה בבית המשפט".

לאור ההלכה דלעיל יש לקבוע, כי על פי הדין שאלות ההבהרה נועדו במהותן להבהיר את המחייב הבהרה בחוה"ד, אך גם נועדו להשלים נתונים שלא מצאו את מקומם בחווה"ד או לא מצאו מקומם באופן הראוי להנחת דעתו של השואל. מעבר לכך, ולמרות שאין מטרת חווה"ד להחליף את החקירה הנגדית, ביהמ"ש נוהגים ליברליות בהפניית שאלות שאינן טרדניות וקנטרניות אך יש בהם כדי לעמת נתונים בין כאלה המצויים בחווה"ד ובין כאלה המצויים בידי המומחה לאחר שהועברו אליו ע"י מי מהצדדים באופן שיוכל לייתר חקירת המומחה בביהמ"ש בבוא העת. בכך יש דווקא כדי לקדם את ניהולו התקין של התיק אפילו יש מי שסבור כי מקומה של השאלה דווקא בחקירה נגדית, ולא בשאלת הבהרה, או כי מדובר בשאלה היפותטית.

ביחס לשאלות דנן, שאלות 1-3 נועדו להשלים חוסרים לכאוריים בחווה"ד אפילו יש מי שסבור כי כבר ניתן לגביהן מענה או כי הינן מיותרות, וביחס לשאלות 4-6 הן נועדו לשם קבלת הסברים ביחס לנושאים העולים בהם באופן שיוכל לייתר חקירה נגדית בהמשך ולפיכך הינן מותרות בדין.

לאור קבלת הבקשה תשלמנה המשיבות הוצאות המבקש בסך 2000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

הנני קוצב שכר המומחה למענה על שאלות ההבהרה בסך של 2,000 ₪ + מע"מ.

ניתנה היום, י"ט אייר תש"ע, 03 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: