באבאי נ' שמר בכר ושות' ואח'

החלטה

הנתבעים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף, בטענה של השתק פלוגתא, מן הטעם שהסעדים להם עותר התובע בתביעה דנן, נפרשו בפני בית המשפט במסגרת תביעה שהגיש התובע בת.א. 22173-12-10 (להלן: "התביעה הקודמת"). התביעה הקודמת הוגשה על ידי התובע נגד הנתבעים דנן, ועתר לחייבם לשלם לו 242,000 ₪ והיה זה צעד טקטי מצידו לאור תביעה שהגישו הנתבעים דנן נגדו (להלן: "התביעה הראשונה"),אותה הגישו הנתבעים נגדו בגין חוב שכר טרחה. בתביעה הראשונה ניתן פסק דין לטובת הנתבעים דנן.

בתביעה דנן, עותר התובע לחייב את הנתבעים להשיב להם סך 30,000 ₪ שלשיטתם קוזז מהתביעה הראשונה, ונדון בפסק הדין.

כיוון שבית המשפט דן בשאלה והיא הוכרעה, כך הנתבעים וכיוון שהפסקיה קבע כי ככל ששאלה הוכרעה במפורש או מכללא קיים השתק פלוגתא, הרי שיש למחוק את התביעה דנן על הסף.

התובע מבקש לדחות את הבקשה וטוען כי עניינה של התביעה דנן, הינו טיפול לקוי שנתנו המבקשים, ונושא זה הוצא מגדר תביעת שכר הטרחה שתביעה הראשונה, במהלכה הוסכם, כי שאלת הנזקים שנגרמו לתובע תידון במסגרת התביעה דנן. לטענתו, הקיזוז שבוצע במסגרת תביעת שכר הטרחה, אין בו כדי להעיד על זכות הנתבעים לגבות סכום שהופקד בידיהם בנאמנות, נושא שלא נכלל במסגרת תביעתם לשכר טרחה. מה עוד, שפסק הדין שניתן בתביעה הראשונה עומד ותלוי בפני ערכאת הערעור.

אין חולק כי נושא קיזוז 30,000 ₪ מתביעתם הראשונה להנתבעים, נכלל בפסק הדין בתביעה הראשונה, אלא שלטענת התובע, לא רק על כך מושתת תביעתו.

איני רואה לנכון למחוק על הסף את התביעה.

שאלת ההוצאות תידון בסיום ההליך.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ב, 14 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.