ב.פ. אסטטיקה-מ.דאנט בע"מ נ' גיל שחם
|
רע"א בית המשפט המחוזי באר שבע |
40105-05-10
25.8.2010 |
|
בפני : יוסף אלון |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: ב.פ. אסטטיקה-מ.דאנט בע"מ |
: גיל שחם ע"י ב"כ עוה"ד א. תמיר-נגר |
| החלטה | |
החלטה
1.המבקשת הינה חברה המפעילה מרפאות שיניים, בין היתר, בבאר שבע.
המשיב, רופא שיניים, התקשר בהסכם עם המבקשת למתן טיפולי שיניים במרפאה.
בתביעה שהגיש המשיב לבית משפט השלום הוא טען כי עקב הפרות ההסכם על ידי המבקשת, בעיקר אי תשלום סכומים המגיעים לו, הוא הפסיק את מתן שירותיו במרפאה, ותבע בתביעה הנ"ל סכום של כ- 25,000 ₪, אותם חייבת לו לטענתו המבקשת.
לאחר שמיעת הראיות והגשת סיכומי הצדדים קיבל ביהמ"ש קמא (כב' השופט י. פרסקי) את התביעה בחלקה ופסק לזכות המשיב סכום של 5000 ₪ - ללא צו להוצאות.
פסק הדין ניתן ביום 24.2.10.
ביום 13.4.10 פנתה המבקשת בבקשה לביהמ"ש קמא "לביטול פסק הדין שניתן בחוסר סמכות ענינית".
לטענתה, באותה הבקשה, יחסי הצדדים היו יחסי עובד מעביד, הסמכות הענינית לדון בתביעה היתה לביה"ד לעבודה ועל כן פסק הדין ניתן לטענתה בחוסר סמכות ענינית.
ביום 29.4.10 דחה ביהמ"ש קמא את הבקשה וקבע כי:
"תיק זה הסתיים בפסק דין שניתן ובית המשפט סיים מלאכתו. ככל שמי מהצדדים סבור שביהמ"ש טעה בהחלטתו ניתן להגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי – לפיכך הבקשה לביטול פסק הדין נדחית".
על החלטה זו עותרת בפני המבקשת לרשות לערער.
לטענתה, טענה עוד בכתב ההגנה כי יחסי הצדדים הם יחסי עובד-מעביד, על ביהמ"ש קמא היה לבחון הטענה ולקבלה ומשלא עשה זאת ודן בתובענה לגופה נמצא ההליך כולו, לרבות פסה"ד, מחוסר סמכות ענינית.
2.לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיב על נספחיהם ובתיק ביהמ"ש קמא – איני מוצא מקום להיעתר לבקשה.
הדרך לתקיפת פסק דין שניתן (לטענת הטוען) בחוסר סמכות ענינית היא – כקביעת ביהמ"ש קמא – בהגשת ערעור על פסה"ד לערכאת הערעור.
ברי כי אין המדובר בעניננו בבקשה לתיקון טעות בפס"ד או בבקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדר – שאלה כידוע מסמכות הערכאה הדיונית.
על כן – בדין החליט ביהמ"ש קמא לדחות הבקשה האמורה.
3.זאת ועוד. אמנם בכתב ההגנה שהגישה המבקשת נטענה על ידה טענת הסמכות – אולם היא נזנחה על ידה לחלוטין בכל שלבי הדיון הבאים.
כבר בישיבת קדם המשפט הראשונה (מיום 28.6.09) הודיע ב"כ המבקשת כי התובע "הוא קבלן", בתצהיר עדותה הראשית לא נטען כלל כי המדובר ביחסי עובד-מעביד וכך גם בסיכומי הנתבעת (המבקשת).
הנחת ועמדת הצדדים המשותפת, לכל אורכו של הדיון, היתה כנאמר בסעיף 5 לפסה"ד כי "בין התובע לנתבעת לא היו יחסי עובד מעביד אלא יחסי נותן ומקבל שירות".
עיון בתיק ביהמ"ש קמא, בתצהיר העדות הראשית של המבקשת ובסיכומיה אינו מעלה טענה כלשהי המנוגדת לקביעה זו.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|