ב.ס.ר.א השקעות בע"מ נ' ר.י.ד.ל טריידינג בע"מ

החלטה

לפני בקשות להארכת מועד והתנגדות לביצוע שיק על סך של 20,000 ₪ משוך על ידי המבקשת לפקודת חברת כריזמה את איתן מאיר יבוא ושיווק בע"מ שהוסב על החלק ומחזיקה בו המשיבה.

בא כוח המשיבה ויתר על חקירת המצהיר מטעם המבקשת, ובאי כוח הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

המבקשת טוענת בכותרת הבקשה להארכת המועד כי על אף שנרשם בתיק הוצל"פ מסירה של אזהרה בהדבקה מיום 6/11/09 לא התקבל אצלה כל מסמך של אזהרה, וכי נודע לה על הגשת האזהרה רק בעת הטלת עיקול בחשבונה.

גרסה זו של המבקשת לא מוצאת כול התייחסות במסגרת תצהירו של המצהיר מטעם המבקשת, בו אין כול התייחסות לאישור מסירת אזהרה בתיק הוצל"פ למבקשת בדרך של הדבקה, מיום 16/11/09.

המבקשת טוענת כי השיק נשוא ההתנגדות נמסר במסגרת עסקה במסגרתה רכשה המבקשת מהנפרעת בשיק חברת כריזמה סחורה בסכום כולל של 335,080 ₪, ובגין עסקה זו נמסרו לכריזמה 16 שיקים, כול שיק על סך 20,000 ₪ ובכללם השיק נשוא ההתנגדות, ובגין כך הוצאה חשבונית שצורפה כנספח 3 לבקשת ההתנגדות.

לטענת המבקשת ביום 24/6/09, סופקה למבקשת חלק קטן מהסחורה בסכום שווי על סך 115,014 ₪, כאשר מתוך סחורה זו שסופקה, לא הוזמנה סחורה בשווי של כ 35,000 ₪ בצירוף מע"מ.

לטענת המבקשת שולם בנוסף לנציג כריזמה במזומן סך של 15,080 ₪, וכי מתוך כלל השיקים שנמסרו נפרעו שלושה שיקים על סך של 20,000 ₪ כול אחד.

לטענת המבקשת חברת כריזמה הפרה ההסכם לאספקת יתרת הסחורה, ועל כן בוטלו על ידי המבקשת יתרת השיקים ובכללם השיק נשוא ההתנגדות.

לטענת המבקשת יתרת החוב בגין הסחורה שסופקה לבין הסכום ששולם הינו לכאורה 39,939 ₪,אשר אף לגביה מעלה היא במסגרת התצהיר התומך בהתנגדות טענות שונות.

בא כוח המשיבה טען בסיכומיו כי יש לדחות הבקשה להארכת מועד באשר אינה מפרטת כול טעם להארכת מועד כול שכן טעם מיוחד, ואף טען כי הבקשה גופה אינה מגלה הגנה ולו לכאורה.

אשר לבקשת להארכת המועד, כפי שציינתי לעיל, המבקשת אינה מפרטת בתצהיר התומך בבקשה להארכת מועד, כול טענה לעניין הטעם בגינו לא הוגשה ההתנגדות במועד, אין כול התייחסות לעניין מסירת האזהרה בדרך של הדב קה, בכתובת המבקשת ברחוב כיבוש העבודה 36 הרצליה, כאשר כתובת זו הינה אף כתובת המבקשת המצוינת על פני השיקים נשוא ההתנגדות.

האזהרה כאמור נמסרה בהדבקה ביום 16/11/09, ההתנגדות הוגשה ביום 22/12/09 היינו בקשה הוגשה באיחור שלמלעה משבועיים לאחר חלוף המועד.

על פי דין על המבקשת היה להראות טעם מיוחד להארכת מועד.

בתצהירה של המבקשת אין כול התייחסות לעינין הארכת המועד, ולא פורט כול טעם בעניין זה.

לכאורה די בעובדה זו על מנת להורות על דחיית הבקשה להארכת מועד, ומכוח כך אף ההתנגדות.

בא כוח המבקשת בסיכומיו טען כי יש להפעיל בנסיבות העניין שיקולי צדק לצורך הארכת מועד, שכן למבקשת הגנה טובה בפני התביעה.

טענות המבקשת כפי שאלה עולות מבקשתה, מצוינות בסעיף 19 לבקשה עצמה הינן 2 האחת, כי עומדת למבקשת זכות קיזוז בגין הסחורה שלא סופקה, והשנייה הינה טענה לקיומו של כשלון תמורה מלא.

באשר לטענת הקיזוז מקובלת עלי עמדתו של בא כוח המשיבה לפיה אין המדובר בטענת קיזוז שכן טענת קיזוז הינה טענה בה נתבע מודה בקיומו של החוב וטוען כי עומדת לו זכות בעילה נפרדת מכוחה מגיעים לו כספים מהתובעת, ובגינה מבקש הוא לקזז כספים הנתבעים ממנו.

בנסיבות המקרה, אין זו הטענה של המבקשת שאינה טוענת לקיזוז סכומים מהנפרעת בשיק ו/או מהמשיבה בגין עילה נפרדת ושונה מעסקת היסוד בגינה נמסרו השיקים עצמם.