ב.נ. נ' מדינת ישראל

1.לפני תביעה כספית בגין פרסום לשון הרע ע"י הנתבעת שהטילה עיקול שלא כדין בחשבון בנק של התובע.

2.התביעה הוגשה בסדר דין מהיר ובהתאם לכך פסק הדין יינתן באופן תמציתי.

רקע :  

3.על המסכת העובדתית אין חולק, לפיה הנתבעת פתחה תיק נישום אחר על שם התובע, עקב רישום פרטים שגויים של הנישום אחר (להלן-"הנישום"). כתוצאה מהרישום השגוי, לא הומצאו לנישום ו/או לתובע דרישות תשלום מהנתבעת, שכן הללו נשלחו בציון שמו של התובע כנמען זאת, לכתובתו של הנישום.

4.משלא שולמו התשלומים ע"י הנישום, הוטל ביום 17.1.16 עיקול על ידי הנתבעת בחשבון הבנק של התובע אף שאינו הנישום ומבלי שהיה לתובע חוב כלפי הנתבעת. העיקול, הוסר ביום 28.1.16 לאור פניות של התובע לנתבעת בדרישה לביטולו.

טענות הצדדים:

5.התובע טוען כי הנתבעת פגעה בשמו הטוב בהטלת העיקול שלא כדין בחשבון הבנק. עקב העיקול בחשבונו נחסם גם כרטיס האשראי שלו כפי שהודע לו על כך בעת שערך קניות בשתי רשתות מזון בתאריכים 20.1.16 ו- 22.1.16 . בנסבות אלו, הוא נותר ללא סל המצרכים לו הוא נזקק.

חסימת כרטיס האשראי שהגיעה לידיעת עובדי החנות וקונים שנכחו שם שעה שהודע לו עליה פגעה בשמו הטוב כמו גם, בידיעה של פקידי הבנק ועובדים בחברת האשראי על דבר העיקול.

6. הנתבעת, התרשלה ברישום שגוי של פרטי הנישום ומיהרה להוציא צו עיקול בחשבון הבנק

של התובע לפי טענתו, ללא משלוח התראה. היה על הנתבעת לערוך עמו בירור עובר לעיקול,

שפגיעתו קשה, בהיותו קשיש ובעל נכות בשיעור של 91% החי מקצבאות ביטוח לאומי שאינו

עובד מזה 18 שנה.