ב' נ' ג'

מבוא והצדדים להליך

בפניי תביעה לפינוי וסילוק יד ובצידה עתירה לתשלום דמי שימוש ראויים

התובע, אזרח צרפת, המתגורר בחוף השנהב, הוא בנו של המנוח ר.ב , אשר הלך לעולמו בתאריך 16.3.1988.

הנתבע הוא שמתגורר בפועל בדירה מזה שנים רבות ושאת פינויו דורש עתה התובע.

התובע והנתבע טוענים, איש איש על פי עניינו, לבעלות בדירה הנמצאת בקומה הראשונה (קומת קרקע) בבניין הממוקם בשטח הבנוי בA (להלן - הדירה ו/או הנכס) אותה רכשו, איש איש על פי דרכו, מגב' ע' ג' .

גברת ע' הינה דודתו של הנתבע וקרובת משפחה של התובע.

כאמור, שני הצדדים טוענים לזכויותיהם מכוח הסכמים שנכרתו לכאורה עם המנוחה גב' ע' ג' אשר נפטרה במהלך ניהול ההליך כאן (להלן - ע' ).

התובע טוען כי רכש את זכויותיו בדירה מע' במועד החתימה על ההסכם ביניהם מיום 20.8.86 (להלן - ההסכם משנת 1986).

הנתבע טוען כי רכש את מלוא זכויותיה של ע' בדירה במועד החתימה ביניהם על ההסכם מיום 30.11.12 (להלן - ההסכם משנת 2012).

לעניין זכויותיה של המנוחה ע' בדירה יצוין כי מחומר הראיות עלה כי היא עצמה קיבלה אותן מכוח צוואת אביה המנוח, א.ב.ג , שהלך לעולמו בתאריך 31.12.1979.

במותו הותיר המנוח א' צוואה מתאריך 29.4.1969, אשר קוימה בצו קיום צוואה שניתן בתאריך 24.2.1981.

לפי צוואה זו, ע' היא היורשת היחידה של המנוח א' בנכסים שפורטו בצוואה, אשר כוללים את הנכס נשוא התביעה.

הנכס המדובר מצוי במקרקעין לא מוסדרים והליכי הסדר בעניינם החלו זמן רב לאחר הגשת התביעה כאן וטרם הסתיימו.

מתעודת הציבור שנערכה ע"י פקיד ההסדר ביום 25.5.17, עולה כי כל אחד מהצדדים בהליך זה הגיש תביעה לפקיד ההסדר בגדרה טען לבעלות בנכס. הדיון באותן תביעות הועבר להכרעתו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה. נכון למועד מתן פסק דין זה לא ניתנה למיטב ידיעתי הכרעה בעניין זכויות מי מהצדדים ועל כן התביעה שבפניי תוכרע על פי עילותיה וסמכותו של בית משפט זה.

יצוין כי הנתבע בסיכומיו עתר לעכב את מתן פסק הדין עד ההכרעה בבית המשפט המחוזי ואילו התובע עמד על מתן פסק דין בתיק זה על פי עילת התביעה והראיות שהובאו.