ב.מ שבע טכנולוגיות בעמ ואח' נ' גלסורקר ואח'

החלטה

1.בית משפט השלום באשדוד (כב' השופט א. ברגנר) דחה בקשת המבקשים להסרת העיקולים שהוטלו עליהם, במעמד צד אחד, בגדרה של תובענה המבקש נגדם לפיצוי בגין נזקי גופו שנגרמו בעת עבודתו במפעל שבבעלות המבקשת 1.

המבקשים 2 ו- 3 רשומים כבעלי המניות ומנהלי החברה (שבבעלותה המפעל) כאשר המבקש 3 הינו המנהל בפועל של המפעל.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיב על נספחיהן החלטתי לדחות את הבקשה.

ראשית, ערכאת הערעור תמעט עד למאוד מלהתערב בהחלטות ביניים לענין סעדים זמניים, שבעניינם נתון לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב ביותר.

לגופם של דברים, עילת התביעה של המשיב נגד בעלת המפעל (המבקשת 1) נושאת על פניה סיכויים לכאוריים. המדובר בעובד המפעל שבמהלך עבודתו במכבש מתכת נקטעו ארבע אצבעות בידו הימנית ועפ"י חווה"ד הרפואיות שהגיש נכותו האורטופדית המשוקללת עולה כדי 33% ונגרמה לו נכות פסיכיאטרית של 30%. (הכל כאמור בשלב ראשוני זה ובטרם נשמעו ההוכחות לגופן).

בנסיבות אלה – קיימת עילת תביעה לכאורית של ממש נגד המבקשת 1 ונגד מנהלה הראשי, בעל מניותיה ומנהלה הרשום הלא הוא המבקש 3.

המבקשת 2 טוענת כי אינה לוקחת חלק פעיל בניהול המפעל. ברם, היא רשומה כאחת המנהלים והינה בעלת מניות בחברה. ביהמ"ש קמא ציין בהחלטתו כי המבקשים אינם מבוטחים בביטוח חבות מעבידים ועל כן קיים החשש הסביר להכבדה שעשויה לרבוץ על התובע אם ולאחר שיזכה בתביעתו.

ביהמ"ש קמא הוסיף והבהיר כי בבואו לאזן את מאזן הנוחות – הוא נמנע מהטלת עיקול על חשבונות הבנקים של המבקשים והעיקול מתייחס למניות המבקשת 2 במבקשת 1, לזכויות במקרקעין של מבקש 3 ולמכוניות בבעלות המבקשים. מוצא אני כי הדברים אכן אוזנו כראוי.

2.בהינתן כל האמור לעיל לא מצאתי עילה או נימוק המצדיקים התערבות ערעורית בהחלטה, ועל כן אני מחליט לדחות הבקשה.

המבקשים ישלמו למשיב הוצאות בקשה זו בסכום של 5,000 ₪.

סכום זה ישולם מכספי הערובה שהפקידו המבקשים ויועבר לידי המשיב.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ' אדר א תשע"א, 24 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: