י' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובעת הגישה לנתבע תביעה להכרה בפגיעה ממנה היא סובלת בכף יד ימין כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה -1995. 

התביעה נדחתה על ידי הנתבע במכתב דחיה מתאריך 23.07.12 וכנגד החלטה זו של הנתבע הוגשה התביעה שלפנינו.

2.לאחר שמיעת ראיות הצדדים קבענו כי יש למנות מומחה יועץ רפואי לבית הדין על מנת שיקבע האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הליקוי הרפואי ממנו היא סובלת בכף יד ימין, לפי תורת המיקרוטראומה.

3.בהחלטה מיום 17.2.16 מונה ד"ר יובל קריגר לשמש כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין בתיק זה.

4.ד"ר קריגר נשאל מהי המחלה ממנה סובלת התובעת בכף יד ימין ובחוות דעתו קבע כי לאור הבדיקות השונות שנערכו לתובעת ושפורטו על ידו, היעדר הטבה לאחר ניתוח שעברה והיעדר ממצאים אובייקטיביים, אינו יכול לקבוע אבחנה ספציפית ומדוייקת ואולם הממצאים מרמזים על קיומה של תסמונת כאב אזורי מורכב.

5.המומחה שלל סבירות של 50% לקיומו של קשר סיבתי בין הליקוי ובין עבודת התובעת, בציינו כי תסמיני כאב בגפה העליונה הופיעו בתובעת עוד בטרם נחשפה לתנאי העבודה וכן מכיוון שהתלונות שבו והופיעו זמן רב לאחר שחדלה מעבודתה וללא קשר לעבודה ידנית מאומצת.

המומחה ציין כי הסבירות לקיומו של קשר סיבתי הינה נמוכה מאד.

6.בקשת התובעת להפניית שאלות הבהרה למומחה נדחתה בהחלטה מנומקת מיום 3.7.16.

7.בסיכומיה טוענת התובעת כי הינה סובלת מאצבע הדק בעקבות עבודתה וכי אין לקבל את קביעות המומחה בחוות דעתו.

8.לטענת הנתבע, על התביעה היה להידחות כבר בשלב העובדתי משלא הוכחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה.