המוסד לביטוח לאומי נ' ע. מ.

בקשת הנתבע מיום 18.6.17 למינוי מומחה רפואי נוסף/אחר בתחום הגניקולוגיה. לאחר עיון בבקשה ובתשובה, אני קובע כך:

1.דין הבקשה להדחות. הבקשה כוללת טענות שבחלקן הגדול כבר הועלו על ידי הנתבע בבקשה קודמת שהגיש ביום 25.5.17 למינוי מומחה נוסף בתחום האורטופדיה. כך, למשל, הטענה (סעיף 1 לבקשה כאן) כי ד"ר שוויצר, המומחה-יועץ רפואי שמונה על ידי בית הדין (להלן – המומחה) מקובע בעמדתו, מאחר והוא משתית את מסקנותיו על על אף היעדרם של צילומי אגן וגב או ממצאים של בדיקה גופנית. כך, הטענה (סעיף 3 לבקשה כאן) כי היה על המומחה להסתייע בחוות דעת אורטופד על מנת לבסס את מסקנותיו. טענות אלו נדחו כבר בהחלטה מיום 2.6.17, ואין לשוב ולהדדרש להן שנית.

2.יש לדחות את טענת הנתבע (סעיף 2 לבקשה) לפיה המומחה לא בחן האם מצבה של התובעת סיכן אותה או את עוברה, כדרישת סעיף 58(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן – החוק). בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה (אלה יכונו להלן ביחד – חוות הדעת) ציין המומחה כי הסקרואילאיטיס הוא מצב שסיכן את התובעת, בין היתר מאחר ומי שלוקה בליקוי זה חשופה לפגיעות במפרקי האגן. מכאן ניתק להבין, ללא קושי, כי מצבה הרפואי של התובעת, שנבע מההריון, סיכן אותה. אלו הן בדיוק דרישות סעיף 58(1) לחוק.

3.אין לקבל את טענת הנתבע (סעיפים 4 ו- 9 לבקשה) כי מסקנותיו של המומחה נוגדות את הספרות הרפואית המקובלת. זוהי טענה רפואית שנטענה בעלמה, ללא כל ביסוס. אין גם לקבל את ההשוואה שמבקש הנתבע לעשות מול מקרים של מבוטחות אחרות שנדונו בפסיקה (סעיפים 5-8 לבקשה). עצם העובדה כי מומחים רפואיים שמונו בהליכים אחרים, לגבי מבוטחות אחרות, הגיעו למסקנה כי מצבן לא היווה "שמירת הריון" על פי החוק, אין בה כדי להצביע שנפל פגם בחוות דעת המומחה. הנתבע לא הראה כלל וכלל כי המקרים שם זהים – עובדתית או רפואית – למצבה של התובעת כאן. יוטעם כי במקרנו דנן אין מסקנה של המומחה כי התובעת סבלה מכאבי גב סתם. מסקנתו היא כי סבלה מסקרואילאיטיס; כי הליקוי נבע עקב ההריון; כי מדובר בליקוי שחשף את התובעת לפגיעות של מפרקי האגן; וכי זו סיבה מספקת לשמירת הריון.

4.לא מצאתי ממש ביתר טענות הנתבע. כך, יש לדחות את הטענה כי המומחה לא השיב לכל השאלות שנשאל. כאמור בהחלטה מיום 2.6.17, חוות דעת המומחה היא מפורטת ונתנה מענה לכל השאלות שהופנו אליו.

5.משנדחתה הבקשה, אני מורה על הגשת סיכומים. התובעת תגיש סיכומים בכתב עד יום 10.8.17. אורך הסיכומים לא יעלה על שלשה עמודים. ככל שלא יוגשו סיכומי התובעת תוך המועד האמור, תישקל מחיקת התביעה עקב חוסר מעש או מתן פסק דין לגופה של התביעה על סמך החומר בתיק וכן חיוב בהוצאות.

6.הנתבע יגיש סיכומים תוך 30 ימים לאחר הגשת סיכומי התובעת או לאחר חלוף המועד האחרון להגשת סיכומי התובעת. אורך הסיכומים לא יעלה על שלשה עמודים. ככל שלא יוגשו סיכומי הנתבע תוך המועד האמור, ינתן פסק דין בלא להזקק להם וכן תישקל האפשרות לחייב בהוצאות.

7.בנסיבות המקרה, בה נדחתה הבקשה, יש לחייב את הנתבע בהוצאות. הסיבה לכך היא שהנתבע פעל בצורה לא מקובלת, עת הגיש בקשה ביום 25.5.17 למינוי מומחה-יועץ רפואי נוסף, ולאחר שזו נדחתה הגיש את הבקשה דנן. מדובר בשתי בקשות שהיה מקום לאחדן ולהגישן כמקשה אחת: היינו, בקשה למינוי מומחה נוסף בתחום האורטופדיה וכן (או לחילופין) בקשה למינוי מומחה אחר/נוסף בתחום הגניקולוגיה. לא היה כל מקום לפצל את הבקשות ולהגישן בשני סבבים. פיצול זה הביא לכך שהן התובעת והן בית הדין הוטרחו פעמיים בבקשות דומות, עם תשתית זהה. משכך, ישא הנתבע בהוצאות התובעת בגין הבקשה דנן בסך כולל של 2,000 ש"ח אשר ישולמו על ידי הנתבע לתובעת תוך 30 ימים מעת שתומצא החלטה זו לנתבע. יוטעם כי תשלום הוצאות אלו הינו ללא תלות בשאלה האם בסופו של ההליך תידחה התביעה או תתקבל.

התיק יובא לעיוני ביום 15.8.17 לשם מעקב אחר הגשת סיכומי התובעת.