פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

האם התאונה שארעה ביום 20.8.2024 לתובע, ככוריאוגרף ומורה לריקוד, בעיר בנגקוק שבתאילנד היא תאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995 (להלן- החוק)? זו השאלה המונחת לפתחו של בית הדין, שכן ביום 23.9.2024 דחה הנתבע את תביעתו.

טענות הצדדים

1. לטענת התובע, ביום 20.8.2024, במהלך שהותו בתאילנד לטובת השתלמות כרקדן וכוריאוגרף, הוא נפגע ברגלו השמאלית במסגרת עבודתו ולפיכך יש להכיר בתאונה כפגיעה בעבודה.
2. לטענת הנתבע, ביום 20.8.2024 או בסמוך לכך לתובע לא אירע כל אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו לו ניתן לייחס את הפציעה הנטענת ברגל שמאל. עוד טוען הנתבע כי אין מדובר בפעילות נלווית לעבודה. לפיכך לא ניתן לראות בתאונה כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.

עיקרי ההליך

3. ביום 4.6.2025 וביום 19.10.2025 הוגשו, בהתאמה, כתב התביעה וכתב ההגנה (אליו צורפה הודעת התובע בפני חוקר הנתבע מיום 17.9.2024 (להלן- הודעה)).
4. ביום 1.1.2026 הגיש התובע תצהיר עדות ראשית מטעמו.
5. היום (26.5.2026) התקיים דיון הוכחות בפנינו, במהלכו העיד התובע בלבד. בתחילת הדיון הגיש הנתבע נספח ובו מספר תמונות בהן נראה התובע במקומות שונים וכן מספר הודעות במרשתת. בתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה.

דיון והכרעה

6. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מליבת עדותו הקוהרנטית של התובע שנשמעה בפנינו היום, הגענו לכלל מסקנה כי התאונה שארעה לתובע ביום 20.8.2024 עולה כדי פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק. נבאר.
7. התובע, יליד 1977, ככוריאוגרף ומורה לריקוד עצמאי מזה כעשרים שנה (ע' 1 ש' 14-18; ע' 2 ש' 28-32; ש' 19-26 להודעה; ת/סע' 9; סע' 16 לתצהיר), בעיקר בתחום ההיפ הופ (ש' 65 להודעה).
8. על מנת להתקדם ולהתפתח מקצועית, התובע נהג להשתתף, מדי שנה, בהשתלמויות בתחום הריקוד והוראות הריקוד באתרים שונים ברחבי העולם, לרבות בתאילנד (ת/5-6; ע' 3 ש' 4-7, ש' 21-22; ש' 56 להודעה; ת/סע' 10), בעיקר בחודשים יולי אוגוסט וכן בחופשת חג הפסח (ש' 57-59 ש' 95-96 להודעה; ע' 3 ש' 36 ע' 4 ש' 1).
9. ביום 23.7.2024 התובע נסע לטיול בחו"ל; תחילה הוא ביקר בוייטנאם, בהמשך הגיע לאי פוקט ולבסוף לעיר בנגקוק שבתאילנד (ש' 38-50, 156-157 להודעה; ע' 3 ש' 10).
10. ביום 20.8.2024 התובע נרשם לשיעור בסטודיו Urban Dance Studio בבנגקוק (להלן- הסטודיו) על מנת להשתתף בשיעור אשר התקיים בין השעות 20:15- 21:30 (ש' 104-106), כאשר "השעות בסטודיו זה בד"כ מהצהרים עד הלילה" (ע' 4 ש' 19). התובע שילם בשעה 19:43 בעד כרטיסיה של 8 שיעורים סך של THB 2,215 (ש' 37 ו-60-61 להודעה; עמ' 39 לתצהיר תובע), אך "הייתי אמור להשתתף בעוד שיעורים אבל הכל נגדע לי באמצע" (ש' 86-88; ש' 168) –שיעורים אשר אמורים היו להתקיים במשך כעשרה ימים בין ה-20 לבין ה-30 באוגוסט (ע' 3 ש' 9-15 ו-ע' 4 ש' 3). התובע הבהיר כי השיעור יכול להמשך בערך כשעה וחצי, ובמצטבר גם 4-6 שעות ביום (ע' 4 ש' 12-13).
11. התובע טען בהודעה כי "מדובר בהשתלמויות בסטודיואים לריקוד שאני בעצם נכנס לשם, קונה כרטיסיה ופשוט נכנס לשיעורים, לרקוד, לחוות, מדבר עם מורים אחרים, לומד סגנונות שונים....בהרבה מההשתלמויות הללו מגיעים מורים מכל העולם כדי להעביר שיעורים במיוחד למורים לריקוד. מלבד שיעורים אני הולך לראות ונכנס לתחרויות של להקות שמתחרות בריקוד (ש' 63-64, ש' 65-58). התובע הדגיש בחקירתו הנגדית כי "אתה נכנס מראש לשיעורים של מורים שאתה יודע מראש שהם מלמדים ברמה גבוהה יותר מכל אחד שיכול להיכנס" (ע' 3 ש' 24-25) וכי מדובר ב"כניסה לשיעורים, שאלות מול מורים הבכירים, עבודות ריקוד זה גם קבוצות שמכינים לתחרויות וזה למשל נעשה רק למי שמורה ובעל השתלמות" (ע' 4 ש' 4-7). עוד הדגיש התובע בחקירתו הנגדית כי ההשתלמויות אליהן הוא נרשם הן לצורך העשרה שכן "אני חייב לעשות אותם ולהביא את החומרים הכי מעודכנים שיש" (ע' 3 ש' 4-8).
12. באותו יום (20.8.2024), בשעה 20:30 (ע' 4 ש' 21-23; סע' 3 לטופס התביעה), לרוע מזלו של התובע, "תוך כדי ריקוד פתאום הרגשתי כאילו שאני דורך על משהו ושומע "פאק". מיד עצרנו את הריקוד, הסתכלתי למטה...מיד הבנתי שקרעתי את גיד אכילס" (ברגל שמאל – ד.י.)(ת/סע' 2; סע' 6 לתצהיר תובע; סע' 3 לטופס התביעה למל"ל). יצאתי בהליכה עדיין כנראה שהייתי באדרנלין גבוה...נסעתי למלון שלי כיוון שהייתי צריך לקחת את הדרכון והארנק ומשם מהקבלה הזמינו לי מונית שלקחה אותי לבי"ח" (ש' 108-115 ו- 143-144 להודעה; סע' 7 לתצהיר תובע; ע' 5 ש' 8-10). עוד טען התובע כי הוא ביצע "תנועה רנדומלית של שיעור ריקוד. לא עשיתי שום דבר קיצוני. פשוט תוך כדי ריקוד חשתי את הכאבים" (ש' 145-147 ו- 171-172; ת/סע' 2 ו-12).
13. לתימוכין בעמדתו צירף התובע לתצהירו ראיות המחזקות את גרסתו: מכתב מעובדת הסטודיו המאשרת כי התובע נפגע ביום 20.8.2024 בסטודיו, אמנם ללא ציון שעת הפגיעה (ת/1), שלפיה התובע הפסיק את השתתפותו בשיעור בשל האירוע (ת/5); חומר רפואי מבית החולים מבנגקוק במסגרתו נרשם "Date of Examination: 21 Aug 2024 Time 02:12" כשבאישור הרפואי נכתב כי מדובר בפגיעה בריקוד ביום 20.8.2024; סרטון ממנו ניתן לראות כי התובע יוצא באותו יום מהסטודיו לאחר הפציעה שבו הוא מתהלך בצליעה (צורף דיסק און קי שבכותרתו תאריך 20.8.2024); אישור רפואי ממלר"ד מיום 25.8.2024 כי "בזמן עבודה בבנגקוק הרגיש כאב בשוק תחתון".
14. אכן, בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר מטרת השהות לכתחילה היא לצרכי עבודה, הרי ש"ככלל וכפי שנקבע בעניין פיינגולד (עב"ל (ארצי) 135/99 חווה פיינגולד - המוסד לביטוח לאומי (17.1.2002), יש לבחון תאונה במהלך השהות בחו"ל באופן דומה לזה בו נבחנת תאונת העבודה בישראל" (עב"ל (ארצי) 10190-01-21 המוסד לביטוח לאומי- דורה פינמן (21.10.2021),סע' 6 (להלן- עניין פינמן).
15. דא עקא, כי בענייננו יציאתו של התובע מהארץ לחו"ל לא היתה לטובת עבודה, שכן התובע טייל בתחילה בוייטנאם בהמשך בפוקט ורק לאחר מכן לבנגקוק.
16. ואולם וזה העיקר, בנסיבות העניין, כאשר שוכנענו כי מטרת השהות בבנגקוק היתה (גם) לטובת השתלמות בריקוד אפילו הרישום לשיעורי הריקוד לא נעשה מהארץ אלא בו במקום, והתאונה אירעה בסטודיו לריקוד – בתחום עיסוקו העיקרי של התובע על מנת להתמקצע בתחום עיסוקו, הרי שיש להכיר בנסיבות העניין ולנוכח אופיו של העיסוק בתאונה כתאונת עבודה כאילו התרחשה בישראל.

סוף דבר

17. לנוכח מסקנתנו כאמור, ובשים לב לעובדה כי לאחר ביצוע התנועה ברגלו השמאלית הוא חש כאב ונזקק לטיפול רפואי ובהמשך לתקופת אי כושר, הנתבע יודיע תוך 14 יום מהיום עמדתו, האם ניתן להעביר את עניינו של התובע ישירות לועדה חלף מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין (עניין פינמן, סע' 4 סיפא), אליו תועבר התשתית העובדתית כדלקמן:

            א.         התובע, יליד 1977, ככוריאוגרף ומורה לריקוד מזה 20 שנה.

ב.         ביום 20.8.2024 בשעה 20:30, במהלך שיעור ריקוד בסטודיו בבנגקוק, התובע ביצע תנועה שגרמה לכאב ברגלו השמאלית.

18. לעיוני ביום 10.6.2026.

ניתנה היום, י' סיוון תשפ"ו, (26 מאי 2026), בהעדר הצדדים ותשלח אליהם.