ב"ל 8822-03-13 ציונה כהן בשן נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפנינו תביעה שהגישה התובעת כנגד הודעת הנתבע מ – 20.2.13 המודיעה על החלטתו הדוחה תביעתה לתוספת השלמת הכנסה לקצבת הזקנה.

בכתב הגנתו עתר הנתבע לדחיית התביעה.

ב–4.2.13 הודע לתובעת כי נדחתה תביעתה מ–31.1.13 להשלמת הכנסה (נ/4א) משלתובעת הכנסות בסכום העולה על ההכנסה המותרת בחוק [סעיפים 5, 9, 12(ב)], משלתובעת חסכון בסכום גבוה של מאות אלפי ₪. הנתבע צירף תע"צ לחישוב שבוצע.

2.בדיון מוקדם שהתקיים בפני כבוד השופטת ס. דוידוב-מוטולה הסבירה התובעת כי מכרה את הבית ב – 2010 כי לא יכלה לשלם המשכנתא ומשבנה התגרש נתנה לו את הכסף 500,000 ₪ כדי שאשתו תסכים לבנות בית אחר; היא גרה בדירת הבן.

הנתבע טען כי אין מדובר בדירת מגורים ומשבחרה לתת מתנות לבנה – אינה יכולה לבקש סיוע מהמדינה.

3.לדיון הוכחות (23.2.14) לא התייצבה התובעת בשל מחלתה ומשכך, נדחה הדיון ל – 4.5.14, מועד בו נשמעה עדותה, עדות בנה ועדות ע"צ (הגב' שירלי שהדי; ע"צ").

בתום הדיון סיכמו הצדדים טענותיהם.

4.להכרעתנו –

א.התובעת הגישה תביעה להשלמת הכנסה ביום 18.10.12 בה טענה כי הפסיקה לעבוד ב – 2005 ואין לה כל הכנסה (מעבודה או מנכס), כי היא גרה בשכירות וכי (מכרה) את הדירה ב – 2010 והיא (חיה) מהכסף שנשאר ....

כך מכרה התובעת את דירתה באוגוסט 2012, כנגד תמורה של

1,135,000₪ (תוך שהוזכר כי יש לה חוב משכנתא בסך 103,510 ₪) (נ/2; נ/3).

כך, שכרה התובעת מבנה, דירה בת שלושה וחצי חדרים בסך 4,000 ₪ לחודש, מ – 1.5.11 ועד 1.5.13 (נ/8).