ב"ל 7831-04-14.17 פ.ג. נ' מוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר בענף נכות כללית מיום 3.2.14, שקבעה כי המערער לא איבד מעל 50% מכושרו להשתכר.

2.למערער נקבעו 75% נכות רפואית משוקללת בהחלטת הרופא המוסמך מיום 10.4.13. הליקויים הרפואיים מהם סובל המערער הם סכרת עם סיבוכים (65%), הגבלה בינונית בתנועות עמוד השדרה המותני (20%), כאבים רדיקולריים (10%) וקטיעת אצבע 4 ברגל שמאל (5%).

לאחר פתיחת ההליכים נשוא הליך זה הגיש המערער בקשה לבדיקה מחדש, נקבעה לו דרגת נכות רפואית זמנית בשיעור 100% לתקופה 1.12.13 – 31.10.14 ואושרה זכאותו לגמלת נכות כללית לתקופה זו.

3.טענות המערער:

א.הוועדה לא התייחסה כנדרש להשפעת כלל ליקוייו וכן להשפעת כל ליקוי וליקוי בנפרד על יכולתו להשתכר;

ב.הוועדה לא בחנה מהי השפעת הדיכאון ממנו סובל המערער וקשיי השינה על יכולתו של המערער להשתכר;

ג.סוג העבודות שהוצעו על-ידי הוועדה (וביניהן עבודות אריזה) אינו מתיישב עם סוג המיגבלות מהם סובל המערער (הגבלת תנועות בגב וכאבים רדיקולריים).

4.מנגד, טוען המשיב כי הוועדה ערכה בדיקה יסודית על יסוד קביעת דרגת הנכות הרפואית, כי העבודות שהוצעו אינן דורשות מאמץ פיזי, וכי מסקנותיה של הועדה תואמות להמלצות הרופא המוסמך ופקיד השיקום.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.עיון בפרוטוקול מעלה כי הועדה התכנסה ביום 28.1.14, הקשיבה ורשמה את תלונות המערער בפניה. המערער התלונן כי הוא מטופל בזריקות אינסולין מספר פעמים ביום, סובל מסחרחורות ומתקשה לישון בשל הכאבים, מתקשה בעמידה ובהליכה.

הוועדה ציינה את הליקויים הגופניים מהם סובל המערערת ואת שיעור הנכות הרפואית שנקבע בגין כל אחד מהליקויים, וכן את המלצת הרופא המוסמך בשאלת כושר העבודה (משרה מלאה בעבודה קלה בתנאים נאותים למזריקי אינסולין).

באשר לרקע התעסוקתי ציינה הוועדה כי כעולה מדו"ח השיקום למערער 10 שנות לימוד, עבד בצעירותו כחשמלאי וצבע ומזה שנים רבות עצמאי, תחילה בחלוקת בלוני גז וב-20 השנים האחרונות כנהג טרנזיט בהסעות ילדי גני ובתי ספר, בין 4-5 שעות ליום.

בהחלטתה ציינה הוועדה כי "בבואה לדון בכושרו לעבודה מביאה בחשבון גם את גילו הצעיר יחסית, השכלתו, עברו התעסקותי, השפעת כל ליקוי בפני עצמו וההשפעה המצטברת של כלל הליקויים על כושרו לעבודה, הוועדה עיינה במסמכים הנמצאים בתיק ושוחחה עם התובע ועם עו"ד שמסרו את הנרשם בסעיף ג' לפרוטוקול. לדעת חברי הועדה התובע במצבו כפי שמשתקף מהאיבחון הרפואי ובהתחשב בכל הפרמטרים שצויינו לעיל מסוגל לעבוד במשרה מלאה ללא מאמצים פיזיים חריגים אם אפשרות לארוחות סדריות, עבודות כגון: שוער בחניון, חרושת קלה, אריזה, מיון, הרכבה או כל עבודה פשוטה אחרת המתבצעת לרוב בשולחן עבודה שאינה דורשת הכשרה מקצועית מכל סוג שהוא ושניתן ללומדה תוך כדי ביצועה. הוועדה קובעת שגובה אחוזי הנכות הרפואית בשיעור 75% אינם באים לידי ביטוי בגובה אחוזי הנכות התפקודית מהנימוקים שפורטו לעיל. הוועדה קובעת שקיימת הפחתת מה בכושרו לעבודה אך בודאי אינה בשיעור של 50% ויותר ועל כן הוועדה דוחה את הערר".