פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

תביעה להכרה בפגיעתו של התובע בברכיו כפגיעה בעבודה על יסוד תורת המיקרוטראומה.

הצדדים הגישו רשימת עובדות מוסכמות, כדלקמן:

1. התובע יליד 1981.

2. התובע עבד כמחלק תוצרת וכנהג בתנובה משנת 2004 ועד ליום 1.1.2022 כאשר יחסי עובד מעסיק בין התובע לתנובה נמשכו גם לתקופה שלאחר כמן, עד לסיומם ב5/23.

3. במסגרת עבודתו עבד התובע בקירור, והיה עליו להעמיס ולפרוק משאות כבדים ללקוחות. התובע הוריד מהמשאית את המשא ולקח אותו אל הלקוח תוך כדי הליכה.

4. התובע סובל בברך ימין ובברך שמאל, כמפורט בחומר הרפואי.

בהתאם להודעת הנתבע מיום 26.12.23 , עבודת התובע כוללת רצף של פעולות חוזרות ונשנות ועל כן המקרה עונה להגדרות הפסיקה בנוגע להכרה בפגיעה על דרך של מיקרוטראומה.

לאור האמור, מונה מומחה אורתופד מטעם בית הדין על מנת לקבוע את הקשר הסיבתי בין עובדות אלו לבין הפגיעה הנטענת בברכיו של התובע. אל המומחה הועברו העובדות שפורטו לעיל.

ביום 26.2.24 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה האורתופדי, פרופ' משה סלעי (להלן: המומחה). המומחה קבע כי התובע סובל מקרעים במניסקוס ומשינויים ניווניים בברכיו.