פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

1.השאלה הניצבת במוקד הליך זה היא האם בדין נדחתה תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בגין אירוע מוחי , אשר ארע לאחר קרות אירוע חריג במהלך עבודתו ביום 14.7.2015.

2.בהתאם להחלטתי מיום 15.3.2018 מונתה פרופ' ויויאן דרורי, כמומחית מטעם בית הדין על מנת שתחווה דעתה בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג אשר ארע לתובע ביום 14.7.2015 ובין האירוע המוחי בו לקה התובע. לאחר שניתנה חוות דעתה במסגרתה קבעה לא התקיים קשר סיבתי בין האירוע המוחי ובין האירוע החריג בעבודת התובע , ומשעה ששאלות ההבהרה אשר הופנו אליה לא נענו במלואן, הוריתי על מינוי מומחית אחרת, ד"ר ורבר.

3.ביום 15.2.2019 קבעה ד"ר ורבר בחוות דעתה את הדברים הבאים:

"מר י' סבל מיתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית , עישן , וכן היה ידוע מעברו על שני אירועי שבץ מוחי קודמים ב 2006 ו ב – 2014 עם הסתמנות של חולשת פלג גוף שמאל. כל הנ"ל מעלים את הסיכון לשבץ המוח. העובדות מלמדות שבעקבות האירוע החריג מיום 14.7.2015 והעליה החדשה ברמת המתח והסטרס שנגרמו בעטיו אירע למר י' שבץ מוחי נוסף, הפעם עם הסתמנות קלינית של הפרעת דיבור בולטת – Severe dysarthria.

במהלך האשפוז בבי"ח השרון צוינה גם חולשה חדשה ביד ימין.

השבץ הנוכחי , wake up stroke אירע בסמיכות – פחות מ 24 שעות – לאירוע הסטרס הקיצוני בזמן העבודה כפי שפורט בהשתלשלות העניינים , אשר הוכר כאירוע חריג.

המנגנון הפתו – פיזיולוגי אשר קושר את העלייה החריגה ברמת הסטרס לאירוע המוחי הינו כדלקמן: עליית רמת הסטרס גורמת להפרשת יתר של קטחול – אמינים ובכללם אדרנלין. מוליכים עצביים אלו גורמים הן לעליה בלחץ הדם אשר מצרה כלי דם, וכן לשינוי בתפקוד דופן כלי הדם ולעליה בצימות טסיות. כ"כ הוכח שבמהלך עליה חדה בסטרס קיימת עליה בפקטורי קרישה ובסמיכות הדם (hemo concentration) אשר גורמים לקרישיות יתר. תהליכים אלו אשר תורמים להחשת יצירת קריש דם ולחסימת כלי דם וכתוצאה מכך לפגיעה ברקמת המוח – יצירת אוטם אשר הסתמנותו הקלינית היא שבץ המוח – אירוע מוחי – CVA.

אירוע השבץ הנדון התאפיין בדיסארטריה קשה ובחולשה חדשה ביד ימין כך שניתן בוודאות לקבוע כי מדובר באירוע שבץ חדש.

לפיכך, למרות היותו של מר י' בסיכון מוגבר לשבץ מוחי, דעתי היא כי השבץ המוחי הנדון קשור מבחינה סיבתית לאירוע החריג בעבודה מיום 14.7.2015.

לסיכום ובהתייחס לשאלות שנשאלתי:

א.התובע לקה באירוע מוחי cva, וכמפורט במסמכים אושפז בעטיו ביום 15.7.2015.

ב.קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה המתואר בעובדות המקרה לבין השבץ המוחי בו לקה התובע – הוסבר בפרק דיון ומסקנות.

ג.דעתי היא כי סביר יותר להניח שאלמלא האירוע בעבודה מועד התרחשותו של השבץ המוחי היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר".