הכרה בפגיעה שהתרחשה בזמן חל"ת בקורונה כתאונת עבודה

1.לפנינו תביעת התובע, להכיר בפגיעה מיום 19.05.21 כתאונת עבודה כמשמעותה בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ״ה-1995 (להלן: ״החוק״).

2.ביום 10.06.21 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 07.12.21 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן:

״אנו מצטערים להודיעך, כי עלינו לדחות את תביעתך לתשלום דמי פגיעה על פי הוראות סעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי, מהנימוק הבא:

1.אינך מבוטח כעובד שכיר לפי סעיף 75 (א) (1) לחוק הביטוח הלאומי- על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום יחסי עובד ומעביד בינך לבין מעסיקך XXX"

מכאן התביעה שלפנינו.

טענות הצדדים

טענות התובע

3.התובע יליד X.X.1990. ביום 19.5.21 נפגע התובע בתאונת דרכים קשה מאוד כאשר היה בדרכו למקום עבודתו לצורך פגישה עם מעסיקו XXX.

4.במועד אירוע התאונה היה התובע בחופשה ללא תשלום בעקבות מגפת הקורונה. הימצאותו של התובע בחל"ת נכפתה עליו והתובע עשה ככל שביכולתו לשוב אל מקום עבודתו.