ב"ל 59748-06-14 נ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.ערעור על פי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 19.5.14 (להלן – הוועדה) אשר קבעה את נכותו של המערער בשיעור 0%.

2.הועדה התכנסה בעקבות פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה מיום 27.3.14 (ב"ל 64547-10-13; להלן – פסק הדין), אשר הורה, על יסוד הסכמת הצדדים, כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה אשר תונחה:

"על יסוד הסכמת הצדדים מוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שזו תבהיר ותנמק היכן מצוי השבר, האם הוא מצוי לאורך עצם האולנה, ואם כן, באיזה שליש של העצם.

ככל שמתקיים מצב של אי התאחות האולנה בשליש התחתון, יש להעניק למערער נכות בשיעור 10%, ללא קשר לשאלת הגבלה תפקודית או כאבים".

3.כאמור, הועדה התכנסה ביום 19.5.14, שמעה את טיעוני המערער, עיינה בפסק הדין וקבעה כדלקמן -

"הועדה התכנסה בעקבות פס"ד 27.3.14. מדובר בשבר של זיז עצם הצמוד לקצה המרוחק של עצם האולנה באזור שורש כף היד.

אין בזיז זה להתייחס כאל העצם עצמה ואין זה משנה מבחינה אנטומית היכן הוא נמצא ובכל מקרה אין להתייחס מבחינה אנטומית ורפואית לשבר בזיז משני כאל שבר בשליש התחתון של האולנה"

4.לטענת המערער, מדובר בוועדה שהתכנסה בפעם הרביעית והיא מסרבת לפעול על פי הנחיות פסק הדין. המערער טוען כי הועדה נהגה בזלזול בבדיקתה וכן לא נערכה בדיקה חדשה בזמן הועדה. עוד טוען המערער כי טעתה הועדה בכך שלא נתנה דעתה לאמור בסעיף הליקוי בענין שבר בעצם האולנה.

בנסיבות חריגות אלה, המערער טוען כי על בית הדין להחזיר את עניינו של המערער לוועדה רפואית בהרכב אחר.