ב"ל 59614-07-14

1.המערער, יליד 1950, נפגע בגבו בתאונה ביום 3/7/1985 (להלן: "התאונה") אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה.

2.ביום 12/3/14, ניתן פסק דינו של כב' השופט מוסטפא קאסם בעניינו של המערער בתיק בל 23421-12-13 (להלן: "פסה"ד") לפיו עניינו הוחזר לועדה הרפואית לעררים (להלן: "הועדה") על מנת שתפעל כדלקמן:

"....עניינו של המערער יוחזר לוועדה על מנת שתאפשר לו ולבא כוחו לטעון בפני וועדת הרשות ורק לאחר מכן תקבל את החלטה באם להפעיל את תקנה 15 ובאיזה מידה.

החלטת הוועדה תהיה מנומקת וברורה."

3.בהתאם להוראות פסה"ד, ביום 7/5/14 הופיע המערער, יחד עם בא כוחו, בפני ועדת הרשות לעניין תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות").

הועדה התכנסה ביום 9/7/14, כשבפניה הונח פרוטוקול ועדת הרשות מיום 7/5/14, והחליטה כי אין מקום להפעלת תקנה 15 לתקנות.

כנגד החלטה הועדה הנ"ל הוגש הערעור אשר בפניי.

4.להלן עיקר טענות המערער:

א.לא עולה מפרוטוקול הועדה כי בפניה הונח הנספח לפרוטוקול ועדת הרשות. מסמך זה הובא לעיונו של המערער רק במעמד הישיבה ביום 18/12/14 .

ב.ועדת החלטת הרשות אינה מנומקת.

ג.העובדה שהמערער הפסיק לעבוד לפני ההחמרה במצבו אינה מחייבת את אי הפעלת תקנה 15 לתקנות.