ע' נ' המוסד לביטוח לאומי

1. התובע הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין אירוע מיום 29.7.11 בטענה כי בעיות הלב ובלוטת התריס מהן הוא סובל נגרמו עקב תנאי עבודתו.

2.הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי.

3.ביום 28.4.15 מונתה ד"ר קרין ציקל שלום, לשמש כמומחית מטעם בית הדין ולחוות דעתה בשאלות אשר נשלחו אליה.

השאלות עליהן התבקשה המומחית הרפואית להשיב:

4.מה ליקויו/ מחלתו של התובע?

5.האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?

6.גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

7.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, מתבקש הוא להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

8.ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

9.בנוסף המומחה מתבקש להשיב, האם לאור החומר הרפואי והחלטת העובדות, התקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כמחלת מקצוע, ולו על דרך של החמרה, בהתאם לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד -1954, ואם כן לאיזו מחלת מקצוע מתאים מצבו?

10.תשובות המומחית הרפואית לשאלות בית הדין:

"11.ליקוי של התובע: מחלת לב איסכמית ומחלת גרייבס.

12.לא. מחלותיו של התובע מחלותיו של התובע (כך במקור ר.צ) אינן מוכרות כמחלות מקצוע ואין קשר סיבתי בין עבודתו לבין מחלתו. לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין הליקוי.

13.אין החמרת מצב הליקוי עקב עבודתו.

14.15 מענה מתייתר.