י.ח.ה. נ' המוסד לבטוח לאומי

1.לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (קביעת דרגת אי כושר) מיום 10.2.2016, אשר קבעה כי המערער לא איבד 50% מכושרו להשתכר והותירה את נכותו הרפואית המשוקללת בשיעור 83%. למערער דרגת נכות בשעור 65% בגין סכרת עם סיבוכים כולל היצרות של כלי הדם ברגליים בתוספת פולנוירופתיה סכרתית, דום נשימה בשינה – 20%, אין אונות – 30%, ליקוי ראייה – 30% וקשיי הסתגלות – 10%.

2.עניינו של המערער הוחזר לוועדה בעקבות פסק דין מיום 21.1.2016 (ב"ל 47360-08-15), בו הוסכם כי הוועדה תשקול בשנית עמדתה תוך התייחסות לנסיבותיו האישיות של המערער, לרבות השכלתו, הכשרתו, ניסיונו התעסוקתי, יכולתו לחזור לעבודתו הקודמת, אם בכלל, בהתאם להלכת עיזאת מוהרה. החלטת הוועדה תהיה מנומקת ומפורטת.

3.המערער הופיע בפני הוועדה וסיפר על בעיותיו הרפואיות ובהן – מחלת סכרת שלא מאפשרת לו מציאת עבודות הכרוכות בישיבה ממושכת בשל הצורך לשמור על משטר תזונתי. הוא סובל מפגיעה בכלי דם בגפיים התחתונות ובשל כך הוא מנוע מהליכה מרובה ועמידה ממושכת. יש לו פגיעה בראייה בעין שמאל, ועל כן לא יכול לעבוד מול מחשב. הוא סובל מבעיות בשינה, ובשל כך הוא סובל מעייפות, חרדות דיכאון. הוא לא יכול לעבוד עם לקוחות ובמענה טלפונית, סובל מקשיי הסתגלות. הוא לא יכול להיות מאבטח בגלל הבעיה בכלי הדם.

הוא סיים 12 שנות לימוד, בעל הכשרה של הנדסאי אלקטרוניקה וחשמל, היה בשירות קבע במשך 22 שנים, מאז הפרישה עבד חודש באבטחת איכות. הוא סיפר עוד כי אינו עובד מזה 13 שנים. הוא נמצא בכולל עד 15:00, הוא מחזיק ברישיון נהיגה אך לא נוהג.

4.הוועדה עיינה בפסק הדין וכן עיינה בפרוטוקול הוועדה הרפואית הכולל את סעיפי הליקוי, דו"ח פקידת שיקום, דו"ח רופא המוסד. הוועדה ציינה את השכלתו הגבוהה של המערער, את ליקוייו בגינם קיבל דרגות נכות ובהם – מחלת כלי דם ההיקפיים, מחלת מערכת העצבים, דום נשימה בשינה, ליקוי ראייה, וקשיי הסתגלות עם השלכות תפקודיות.

הוועדה מצאה כי המערער יכול לעבוד בעבודות המתאימות לגילו המבוגר יחסית, ולהשכלתו הגבוהה; המערער יכול לעבוד בעבודות פקידותיות משרדיות מגוונות ללא עבודה עם מחשב, עבודות חרשתיות קלות בסמוך לשולחן עבודה, מוקדן טלפוני, יועץ בתחום האלקטרוניקה. על כן הערר נדחה.

5.המערער טוען כי לאור נסיבותיו האישיות, גילו המבוגר, מצבו הרפואי הקשה המונע ממנו לשוב למעגל העבודה, לכל סוג של עבודה, הוא איבד את כושרו להשתכר. העבודות שהוצעו ע"י הוועדה דווקא מלמדות שהמערער איבד את כושרו להשתכר ולו באופן חלקי.

על כן מבוקש כי הערעור יתקבל והערעור יוחזר לוועדה בהרכב חדש.

6.המשיב טוען כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה ואין לראות באחוזי הנכות שנקבעו למערער כמלמדים על אי יכולתו לעבוד.

הוועדה נימקה את החלטתה ופעלה בהתאם להוראות פסק הדין.