מ.מ. נ' המוסד לבטוח לאומי

בפנינו תביעתו של מר מ.מ. (להלן: "התובע"), להכיר בפגיעתו מיום 16.9.13 כפגיעה בעבודה (להלן: "התאונה"), כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995(להלן: "חוק הביטוח הלאומי" ו/או "החוק"), זאת נוכח החלטת המוסד לביטוח לאומי, (להלן: "הנתבע") מיום 31.1.14, בה נדחתה תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בגין התאונה, זאת משלא הוכח לדעת הנתבע כי נגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה כנדרש בהתאם להוראת סעיף 79 לחוק.

לאחר שמיעת עדויות התובע והעדים מטעמו, מר גדעון משה ומר הלל בנין, ניתנה החלטתנו על מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין לצורך בחינת שאלת הקשר הסיבתי בין התאונה למצבו הרפואי של התובע.

העובדות הרלוונטיות נקבעו כדלקמן:

• התובע, יליד שנת 1958, אשר בזמנים הרלוונטיים לתביעה עבד כמכונאי, נהג שכיר וכעובד ניקיון ב"מוסך חוצה ישראל בע"מ" (להלן: "המוסך").

• ביום 16.9.13 בשעה 12:00 או בסמוך לכך, במסגרת עבודתו, התבקש התובע על ידי הלל בנין, מי ששימש כיועץ שירות ומנהל המוסך בזמנים הרלוונטיים, לפנות חלקים של מנועים מהמחסן. כאשר לטענתו במהלך עבודתו החליק התובע ונפל על שורש כף ידו השמאלית.

• לתובע הוצאה תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה ביום 27.10.13, בה נקבע כי התובע אינו כשיר לעבודתו החל מיום 15.09.13 ועד ליום 31.10.13.

• לתובע הוצאו תעודות רפואיות נוספות לפגיעה בעבודה ואושר לו אי כושר עד ליום 14.12.13. ביום 3.12.13 נבדק התובע על ידי ד"ר מידן אברהם, רופא תעסוקתי אשר קבע כי התובע עדיין אינו כשיר לעבודתו וזאת עד ליום 16.1.14.

• ביום 15.1.14 שב התובע להיבדק על ידי ד"ר מידן, אשר קבע כי התובע יכול לחזור לעבודה במגבלות הבאות: ללא הרמת משאות מעל 4 ק"ג ללא מאמצים גופניים ועומס על יד שמאל החל מיום 02.02.14 ואז עד ישהה בחופשה בשל תאונת עבודה.