ב"ל 57865-02-14 ז.י. נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן – החוק) על החלטת הוועדה רפואית לעררים מיום 26.11.13 (להלן – הוועדה) כמו גם על החלטת הוועדה לעררים לעניין אי כושר מיום 21.1.14 (להלן – וועדת אי הכושר) בענף הנכות הכללית.

2.הוועדה דנה בערר שהוגש מטעם המערערת, שיוחד להשגות על קביעות הרופא המוסמך בתחומים האורטופדי והקרדיאלי. הוועדה קבעה בחלטתה כי אין מקום לקבוע נכות אורתופדית בנוסף לנכות שנקבעה בגין מחלת הפיברומאלגיה.

הוועדה קבעה נכויות בתחומים ובשיעורים הבאים, בהתאם לפרטי הליקוי שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – מבחני הנכות):

א.10% נכות זמנית בגין סכרת לפי פריט ליקוי 4(3) לתקופה 14.11.11 – 31.7.12;

ב.65% בגין סכרת עם נוירופטיה לפי פריט ליקוי 4(6) א החל מיום 1.8.12.

ג.20% בגין פיברומאלגיה לפי פריט ליקוי 35(1)(ג);

ד.25% בגין מ/א כריתת רחם לפי פריט ליקוי 25(3)(ב) (מנופה בנכות כללית);

ה.10% בגין מצב תגובתי לפי פריט ליקוי 34ב' (2)

ובסך כולל של 75% נכות יציבה החל מיום 1.8.12.

3.וועדת אי הכושר קבעה כי מנהלת עסק של שירותי קראטה באמצעות מדריכים עובדים בשכר וכי למרות הליקויים מסוגלת לעבוד יום עבודה חלקי בעבודתה הנוכחית, ולפיכך קבעה דרגת אי כושר בשיעור 74% לצמיתות ומקבלת את ערר המבוטחת.

4.טענות המערערת בתמצית הן:

א.טעתה הוועדה בקובעה כי כלל הפגימות בתחום האורטופדי (לרבות הגבלות תנועה בידיים, בכפות הרגליים, הכתף והעקב) נכללות כולן במסגרת הנכות שנקבעה בגין מחלת הפיברומאלגיה, וטעתה בשיעור הנכות שקבעה בגין המחלה שכן הפיגעות בפרקים השונים עולות בהרבה על 20% נכות שנקבעו.

ב.הוועדה אף התעלמה מליקויים שונים, וביניהם אסטמה ותסמונת תעלה קרפלית ובהרכבה לא נכלל נוירולוג המוסמך לדון בשאלת הנכות בהסתמך על בדיקת EMG.

ג.הקביעה בדבר אובדן של 74% כושר עבודה פירושה למעשה כי אין המערערת מסוגלת לעבודה מפרנסת וקביעת הוועדה בעניינה היא כללית ותסמית.