1.התובע, יליד 1962, עובד כסוכן מכירות ושטח בחברה לאביזרי ריתוך ורתכות, מבקש שליקוי בגבו יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.
2.על פי המתואר בתצהירו של התובע, הוא ביצע מדי יום פעולות חוזרות של העמסת כלי הרכב בו נהג, במכשור וכלי עבודה שונים, כגון חלקי רתכות, מוטות ריתוך, סלילי ריתוך, שמשקלם מסתכם בכ – 350 ק"ג בממוצע ליום עבודה, אותם נדרש לפרוק בנקודות האספקה. כמו כן, התובע טען שהוא סיפק פלטות ומוטות מתכת על בסיס קבוע למפעלי מתכת ומסגריות גדולות, תוך הרמת משאות כבדים ודחיפתם בתנוחות שאינן ארגונומיות, תוך רכינה קדימה וביצוע תנועות כיפוף במשך 10 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע.
בהמשך התצהיר (סעיף 5), תואר יום עבודה שגרתי של התובע, בו לטענתו הוא מתחיל לעבוד בשעה 7:30, עובד בממוצע 9-10 שעות ביום, מהן כשבע שעות בנהיגה ובמהלך יום העבודה הוא מגיע ל – 15 עד 20 לקוחות, אצל כל אחד מהם הוא פורק או מעמיס סחורה במשך כ – 15 עד 20 דקות.
3.התובע מסר הודעה לחוקר של הנתבע (נ/1). בהודעה זו הוא מסר ש"כל השנים אני מרים ציוד כבד, מדובר בסלילי ריתוך ששוקלים 15 קילו לגליל, אלקטרודות ריתוך ששוקלות 15 קילו לחבילה, מכונות ריתוך ששוקלות בין 7 קילו ל – 200 קילו. ...מדובר בכמות גדולה של מכשירים ומדובר במשקלים שונים שנעים בין 15 ל – 200 קילו".
4.מעדותו של התובע בבית הדין, במסגרת חקירתו הנגדית, הוברר כי התובע משמש גם כאיש מכירות ואין מדובר רק במטלות של פיזור סחורה בין לקוחות. התובע תיאר שהוא נפגש עם לקוחות (עמוד 5, שורות 11-13), שהוא עוצר במהלך יום העבודה בנקודות ומציע למכור סחורה או שיווק ללקוחות חדשים ("וודאי. אנחנו כרישים ואיפה שיש דם אנחנו נמצאים, בד"כ אני נמצא במקום שיש עניין בעסקה גדולה" – שם בשורה 15) ומתיאורו עולה שביום עבודה שגרתי הוא עוסק גם בשיווק ללקוחות חדשים וגם באספקת סחורה על פי הזמנות קיימות. למעשה, מדובר בעבודה מגוונת של איש מכירות ששגרת יומו היא מחוץ לחצרי המפעל והיא משתנה בהתאם למטלות של אספקת סחורה ומענה לפניות של לקוחות בעניינים שונים (עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 8-10):
"ש.סיימת להעמיס, אתה נוסע, עוצר במקום שאתה רוצה לשוק סחורה...
ת.זה יכול לקחת לפעמים חצי שעה – 40 דקות, זה לא רק להוריד סחורה, זה גם גבייה, אם יש בעיות במכונות מסויימות, אני צריך לפתור בעיות במכונות שיש תקלות שאני מכרתי, זה כל מיני, זה דינאמי. לפעמים זה יכול לקחת רק 5 דקות. יכול להיות שאני בא ללקוח ויש בעיה בהנהלת חשבנות או שחסרה חשבונית ואני צריך שיפקססו לי. אני לא נהג. אני סוכן מכירות וגם מספק סחורה ופותר בעיות וגם גובה כספים וגם משווק. וודאי שאני עושה המון פעולות."
5.בנוסף, בחקירה הנגדית התברר כי כאשר התובע נקב במספר 15 לקוחות שהוא פוגש ביום, רק בחלק מהמקרים מדובר בלקוחות שלהם הוא מספק סחורה בפועל (שם, שורות 22-27):
"ש.מתוך ה- 15 מקומות האלה, לכמה מקומות אתה מספק סחורה בפועל?
ת.7-8-9-10, זה ממש תלוי. לפעמים פחות לפעמים יותר.
...
ש.יש לך רישום של איזו סחורה סיפקת ביום מסוים?
ת.זה כ"כ משתנה. אנחנו מוכרים אלפי פריטים. לשאלת ביה"ד האם אין רישום איזה סחורה מסופקת באיזה יום לאיזה לקוח אני משיב שיש לי."
6.מדברים אלה עולה כי התיאור שנמסר בתצהיר התובע לוקה בהפרזה וכי למעשה, רק בחלק מהיום, בשיעור משתנה, התובע עוסק בפריקת סחורה ובהרמתה. למעשה, יום העבודה של התובע אינו קבוע ולא ניתן לחלץ מעדות התובע פרק זמן קבוע ורציף של הרמת סחורה והעמסתה. בנוסף, מהתיאורים שהובאו לעיל לא ניתן להסיק מהם המשקלים אותם התובע פורק או מעמיס במסגרת יום העבודה.
7.בסיום עדותו של התובע הוצע שיוגשו חשבוניות שיכולות להעיד על סוג הסחורה שהתובע מספק ללקוחות, בצירוף תיעוד כלשהו לגבי המשקל של הסחורה.
8.התובע המציא כשמונים חשבוניות מיוני 2012 ועד יוני 2013. ניתוח העובדות המופיעות בחשבוניות אלה, אינו תומך בגרסת התובע.
ראשית, מבין כלל החשבוניות, רק בשתיים מהם צוין שמו של התובע כאיש המכירות. בשאר החשבוניות צוין שהעסקה בוצעה על ידי "ד' ויניב".