עב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
57048-03-15
22/06/2015
|
בפני השופט:
איטה קציר
|
- נגד - |
מערער:
ר.ס.
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד איהאב סעדי
|
פסק דין |
1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 18/1/15 ("הוועדה"), אשר דנה בעניינו של המערער לפני תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. בהחלטתה קבעה הוועדה שלא חלה החמרה במצבו של המערער ("ההחלטה").
להלן עובדות המקרה:
2.המערער עבד כמסגר ורתך, ונפגע בתאונת עבודה ביום 20/1/2007. הפגימה שהוכרה הינה כתף ימין. למערער נקבעה נכות יציבה בשיעור 19%.
3.המערער הגיש בשנת 2013 תביעה להחמרת מצב. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה, ביום 16/5/14, שאין החמרה במצבו של המערער.
4.ביום 18/1/15 התכנסה הוועדה לדון בערר המערער, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחית בנוירולוגיה ומומחית באונקולוגיה. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער על "כאבים בכתף ימין. ... לא יכול לישון על הגב. ... מתקשה בתפקוד יומיומי. לא יכול להרים את היד. יש כאבים. יד ימין דומיננטית", ורשמה את טיעוני ב"כ המערער שהתלוותה אליו. לאחר שסקרה ממצאי בדיקת EMG מיום 5/2/14, הסבירה הוועדה כי "הממצאים ב- EMG לא באים לידי ביטוי בבדיקה הקלינית ולא גורמים לנכות תפקודית כלשהי". הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית ופירטה את ממצאיה:
"אבדוקציה של הזרועות תקינה. אין דלדול של שרירי הזרוע והאמה. החזרים גידיים הופקו תקינים ושווים. תחושה שמורה לאורך כל הגפה העליונה הימנית. ...
כפיפת כתפיים º 70 מימין, º 90 משמאל. אבדוקציה º 80 מימין, º 100 משמאל. סיבוב פנימי וחיצוני מלא".
בהתייחסה לחוות דעתו של ד"ר מאזן פלאח מיום 7/10/14 ציינה הוועדה כי אינה מקבלת את מסקנותיו מאחר שממצאיו אינם תואמים את ממצאי בדיקת הוועדה, הן לעניין מידת ההגבלה והן לעניין ההפרעה העצבית. מבחינה נפשית קבעה הוועדה כי לדברי המערער "פנה לטיפול פסיכיאטרי לפני שנתיים, בעוד שהתאונה התרחשה בשנת 2007, ולפיכך לא ניתן לקשור בין השניים. מה גם שאישור ההחמרה אינו מדבר על הפן הפסיכיאטרי". מבחינה אורולוגית הסבירה הוועדה כי אין האונות התגלה לראשונה בשנת 2014, ולכן אין קשר לתאונה שאירעה בשנת 2007, כאשר גם האורולוג המטפל, במכתבו מיום 13/1/15 אינו קושר בין השניים. לאור כל האמור, דחתה הוועדה את הערר וקבעה שלא חלה החמרה במצבו של המערער.
לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:
5.לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.