כ' נ' המוסד לביטוח לאומי

בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 23/7/15 אשר התכנסה מכוח פסק דין והותירה על כנה את החלטתה הקודמת לפיה בגין תאונה מיום 3/10/12 קיימת למערער נכות בשיעור 5% לפי פריט ליקוי 32 (1)(א)(I) במחצית.

תמצית העובדות והרקע

1. המערער יליד 1955, מאבטח, נפגע ביום 3/10/12 כאשר מעד במסגרת עבודתו. הפגיעה הוכרה כתאונת עבודה בהתייחס לחבלת קרסול ימין וכאבים בשוק ימין. בנוסף, נקבע בהחלטת פקיד התביעות מיום 9/2/14 כי המשיב אינו מכיר בכאבים בירך ימין כפגיעה בעבודה.

    

2. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה ביום 25/6/14 כי למערער נכות בשיעור 5% לפי פריט ליקוי 32 (1)(א)(I) מחצית בהתאם לתקנות וזאת החל מיום 26/11/12. על החלטה זו הגיש המערער ערר.

    

3. ביום 30/10/14 התכנסה ועדה רפואית לעררים ודחתה את הערר. בגין החלטת הוועדה הוגש ערעור לבית הדין (בל 4637-12-14).

    

4. ביום 30/3/15 ניתן פסק דין שהורה על השבת העניין לוועדה . כך נקבע בפסק הדין:

   "1.תנמק קביעתה לענין שלילת הקשר הסיבתי בין הממצא המופיע במסמך הרפואי של פרופ' זליקובסקי מיום 6/10/14 (הפרעה קלה בזרימה עקב היצרות בעורק הפורמלי השטחי) לבין הפגיעה בעבודה.

   2.תנמק קביעתה לענין שעור הנכות שנקבעה לפי סעיף 32.

   3.תדון באופן מנומק בשאלת הפעלת תקנה 15.

   4.המערער וב"כ יוזמנו לועדה ויוכלו לטעון בפניה טרם מתן החלטתה.

   החלטת הועדה תהיה מפורטת ומנומקת".