ב"ל 5485-05-14.08 מוחמד סעדיה נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 23/2/14 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערער נותרה נכות יציבה בשיעור 0% מיום 1/6/13 ("ההחלטה").

טענות הצדדים:

2.טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה התעלמה לחלוטין מחוות הדעת של פרופ' פולמן, ובין היתר לא נימקה מדוע היא דוחה את ממצאיו. נטען עוד כי הוועדה התעלמה מהקשר הסיבתי בין התאונה שהוכרה לבין פריצת הדיסק בעקבותיה נותח המערער ועבר כריתת דיסק. המערער הוסיף וטען, כי שגתה הוועדה בהתייחסותה לעברו הרפואי.

3.לטענת המשיב, לא נפל פגם בהחלטת הוועדה, אשר התייחסה באופן מנומק למצבו הרפואי של המערער ולאמור בחוות הדעת של פרופ' פולמן. נטען כי הוועדה הסבירה מדוע אינה מקבלת את מסקנותיו של המומחה מטעם המערער.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.הוועדה התכנסה ביום 8/12/13, בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לנוירולוגיה ומומחה לפסיכיאטריה. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער, לפיהן "מוגבל, מתקשה לבצע תנועות, מתקשה להיות במצב קבוע, לשבת. לא יכול להרים חפצים בכלל, סיים יחסי עבודה מאז התאונה". הוועדה עיינה במסמכים הרפואיים שעמדו לעיונה, לרבות רישומים בתיק הרפואי מקופת חולים, בדיקות CT ו- MRI עמוד שדרה מותני, סיכום ניתוח מיום 4/8/12 וחוות דעתו של פרופ' פולמן.

הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, ופירטה את ממצאיה בסעיף 21 לפרוטוקול: אין סימני דלדול שרירים בגפיים תחתונים; פריחת עור אופייניית למחלת פרויזיס; כוח גס ותחושה שמורים, החזרים תקינים; SLR שלילי דו צדדי; צלקת ניתוחית באיזור אמצע גב תחתון; אין כיווץ שרירים פרה ברטברליים; כיפוף 90 מעלות במצב ישיבה ללא גירוי עצבי; הפעלת עמוד שדרה מותני – יישור מלא, הטייה לצדדים ותנועה סיבובית תוך כדי שינוי תנוחה – ללא הגבלה מלווה בכאבים; עמידה על קצות אצבעות ועקבים תקינה.

המערער אובחן כסובל מ"כאבי גב תחתון. מצב לאחר דיסקטומי 5L – 4L". הוועדה קבעה כי אין קשר סיבתי בין תלונות המערער והתפתחות שינויים ניווניים לבין התאונה הנדונה, וציינה כי למערער עבר רפואי עשיר של כאבי גב עם הקרנה לרגליים והגבלה תפקודית. לדעת הוועדה, אין קשר סיבתי בין הניתוח שעבר המערער לבין התאונה הנדונה, ולכן עצרה את הדיון לפי תקנה 30 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.