פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובעת הגישה תביעה בעקבות החלטת הנתבע מיום 15/11/17 בה הודע לה כי לא יאושר מורשה הנהיגה שאותו ביקשה, מן הטעם שאינו עונה על כללי הסכם הניידות, אינו בן משפחה מדרגה ראשונה ואינו גר במרחק של עד 1,500 מטר מביתה בקו אווירי.

עוד הודע לתובעת כי כתוצאה מהדחיה, תשולם קצבה לחסרת רכב וכן התובעת תידרש להחזיר את ההטבות הכוללות הלוואה עומדת וקרן הלוואות.

2.התובעת הגישה, במקביל לכתב התביעה, בקשה להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה מיום 15/11/17.

3.משלא הוגשה תגובה מטעם הנתבע, נקבע מועד לדיון ליום 8/4/18. בדיון הודיע ב"כ התובעת כי לתובעת בן דוד שיכול לשמש כמורשה נהיגה. ב"כ הנתבע התבקשה לבדוק ולהודיע עמדת הנתבע.

4.ביום 30/4/18 הודיעה ב"כ הנתבע כי לא ניתן לאשר את בן הדוד כמורשה נהיגה, שכן קרבה זו אינה נכללת בהסכם הניידות.

עוד הובהר, לעניין החוב, כי נעשו קיזוזים מהקצבאות לחודשים אוגוסט עד אוקטובר 2017 וכי נכון להיום לא נותר חוב.

עוד הובהר כי החל מחודש אוגוסט 2018 הופסק תשלום הקצבה. כמו כן, נאמר כי לאחר שהתובעת תחזיר את מיסי הרכב, קצבתה תחודש כחסרת רכב.

5.בעקבות עמדה זו ובהמשך לדיון שהתקיים ביום 13/5/18, ניתנה החלטה בדבר הגשת סיכומים בכתב.

6.התובעת הגישה סיכומים ביום 10/6/18.

הנתבע הגיש סיכומים ביום 7/8/18.

7.אלה העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

א.התובעת כבת 58, פגועת שיתוק מוחין, משותקת בשלוש גפיים, רתוקה לכיסא גלגלים ממונע וזקוקה לעזרה 24 שעות ביממה.